סופת ביירון בדרך לישראל: עד 200 מ"מ גשם ואזהרות שיטפונות

ישראל נערכה לסופת ביירון, שלפי התחזית תביא גשם כבד, רוחות עזות והצפות נרחבות במשך כמה ימים. באזורים מסוימים צפויים עד 200 מילימטר גשם, בעיקר לאורך חוף הצפון ובשפלה. הרשויות הוציאו אזהרות שיטפונות והעמידו את שירותי החירום בכוננות.

לוח הזמנים בתחזית: הגשם יגיע לחוף הצפון בערב יום שלישי, ממטרים חזקים יותר ירדו במישור החוף בלילה, ביום רביעי יתפתחו סופות רעמים מהצפון ועד צפון הנגב עם אפשרות לשיטפונות בשטחים נמוכים, ובשעות אחר הצהריים של יום רביעי יתפשטו המשקעים לנגב ולאזור ים המלח ויעלו את הסיכון בערוצי המדבר. שיא הסופה צפוי בליל רביעי וביום חמישי, כשההצפות יתרכזו בשעות המאוחרות של יום חמישי בדרום מישור החוף, בין ראשון לציון לאשקלון, והגשם ייחלש במהלך יום שישי.

למה דווקא המדבר מסוכן

התחושה שהמדבר הוא המקום הבטוח בסופת גשמים היא בדיוק הפוכה. מים שיורדים על סלע חשוף במדבר יהודה ובאזור ים המלח אינם נספגים; הם מתנקזים לערוצים יבשים, ומגיעים במורד כקיר מים, לא פעם תחת שמיים בהירים ועשרות קילומטרים ממקום הגשם. לכן האזהרות התמקדו בנחלי המדבר. "ג'רוזלם פוסט" דיווח כי השירות המטאורולוגי צופה רוחות של עד 80 קילומטר לשעה ושיטפונות בנחלי מדבר יהודה ובסביבות ים המלח, ואילו כבאות והצלה קראה לציבור להימנע מכבישים מוצפים, להתרחק מערוצי נחלים ולא לשהות במרתפים ובחניונים תת קרקעיים.

בהודעת הרשויות המקורית פורטו אותם סיכונים מהסביבה הבנויה: עצים, עמודים ותמרורים שעלולים ליפול, והצפה של חניונים תת קרקעיים, תוך אזכור אירועי עבר שגרמו לפציעות ולמקרי מוות. הרחצה בים התיכון אינה מומלצת בשל גלים גבוהים ושינויי גאות חדים. צוותי כבאות והצלה נפרסו באזורים רגישים, הוצבו תצפיות לאורך נחלים, צוידו אמצעי חילוץ ממים וחדרי המצב עברו לפעילות סביב השעון מול הרשויות המקומיות.

גם העיריות נערכו. כפר סבא הכינה מאגרי השהיה, פינתה נתיבי זרימה וחיזקה מחסומים באזורים נוטים להצפה. אשדוד ביטלה שוק מתוכנן מחשש להצפת חניונים תת קרקעיים וקראה לתושבים להימנע משטחים נמוכים עד יום שישי בערב. תל אביב יפו ביטלה את שוק האיכרים ואת שוק הפשפשים והפעילה היערכות חירום, ובכלל זה סיוע לדרי רחוב, תוך אזהרה שגשם קיצוני עלול בכל זאת להציף את מערכת הניקוז העירונית.

איך סופות בפינה הזאת של הים התיכון קיבלו שמות

ביירון היא הסופה הראשונה בעונה שקיבלה שם בישראל, ביוון ובקפריסין, במסגרת הסדר אזורי שהחל ב-2021. שלושת השירותים המטאורולוגיים הלאומיים הקימו את קבוצת מתן השמות לסופות במזרח הים התיכון, שהעניקה שם לסופה הראשונה, אתינה, באוקטובר 2021. השירות המטאורולוגי הודיע אז שישראל תתחיל להעניק שמות לאירועי מזג אוויר משמעותיים. היתרון ברשימה משותפת: סופה שחוצה שלוש מדינות נקראת בכולן באותו שם, וכך קל יותר לעקוב אחרי אזהרות מעבר לגבולות ולזכור את האירוע אחר כך.

מה עדיין לא ברור

שני התיאורים הקיימים של אותה סופה אינם תואמים. ההודעה המקורית מסרה שביירון גרמה לנזקי רכוש, לסגירת בתי ספר ולשיבושי תנועה ביוון ובקפריסין, אך שלא דווח על נפגעים; "ג'רוזלם פוסט" דיווח על שני הרוגים ביוון בשיטפונות, עוד לפני שהמערכת הגיעה לישראל. גם תחזיות המשקעים נבדלות: עד 200 מילימטר בהודעה המקורית, לעומת תחזית של 100 עד 150 מילימטר בדיווח "ג'רוזלם פוסט". ההודעה לא ציינה איזה גוף פרסם את התחזית בישראל, ולא מסרה נתונים על מספר צוותי החילוץ או הרכבים שנפרסו.