חשד שני לאבולה בישראל: מטופל שחזר מקונגו מאושפז בבידוד בשיבא

משרד הבריאות מסר כי התקבל דיווח על אדם שני בישראל החשוד כנשא של נגיף האבולה לאחר שחזר מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. האדם שב לישראל יומיים קודם לכן ופנה לקבלת טיפול רפואי אחרי שפיתח חום, כאב ראש ושלשול.

בשלב הזה מדובר בחשד בלבד, נמסר מהמשרד, והבדיקות הנדרשות מבוצעות. התוצאות צפויות בתוך ימים. המטופל מטופל בבידוד לפי הנהלים המקצועיים שנקבעו למחלות מדבקות בסיכון גבוה, והועבר למרכז הרפואי שיבא בתל השומר, אחד מבתי החולים שיועדו לקלוט מקרים מסוג זה.

ההתפרצות שממנה חזר הנוסע

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו התמודדה באותה עת עם אירוע אבולה רחב היקף. ב-17 במאי 2026 קבע ארגון הבריאות העולמי כי התפרצות מחלת האבולה מנגיף Bundibugyo בקונגו ובאוגנדה מהווה מצב חירום בריאותי בעל חשיבות בינלאומית, רמת ההתרעה הפורמלית הגבוהה ביותר שלו, כך הודיע הארגון אז, תוך שהוא מציין שמונה מקרים מאומתים במעבדה, 246 מקרים חשודים ו-80 מקרי מוות חשודים במחוז איטורי נכון ל-16 במאי, ובנוסף שני מקרים מאומתים במעבדה בקמפלה שבאוגנדה.

Bundibugyo הוא אחד מזני האבולה שאין נגדם חיסון מורשה ואין להם טיפול ייעודי, אף שניסויים במועמדים היו בעיצומם וארגון הבריאות העולמי הוסיף עד תחילת יולי 2026 בדיקה אבחנתית ראשונה לרשימת השימוש בחירום שלו, לפי עמוד ההתפרצות של הארגון. זהו הבדל משמעותי מהזן המוכר יותר, Zaire, שנגדו קיים חיסון מורשה. ההתפרצות הפכה, נכון ל-7 באוגוסט 2026, לשנייה בגודלה שתועדה אי פעם, ועברה את רף 1,000 המקרים המאומתים בתוך 40 יום, כך מסרו מרכזי הבקרה למחלות בארצות הברית. היקף כזה הושג לאחר הדיווח על המקרה הישראלי.

למה חשד אינו מקרה מאומת

חום, כאב ראש ושלשול הם התסמינים הראשונים של מחלת האבולה, וגם של רשימה ארוכה של מחלות נפוצות הרבה יותר. לכן נוסעים שחוזרים מאזור נגוע מבודדים ונבדקים ולא מאובחנים מיד. משרד הבריאות הדגיש כי לא אומת שהאדם חולה במחלה, וכי האבולה אינה מועברת באוויר אלא במגע ישיר עם אדם מתסמין או עם דם, נוזלי גוף והפרשות, כך דיווח "טיימס אוף ישראל" ב-21 ביוני 2026. באותו דיווח נכתב כי בישראל מעולם לא נרשם מקרה מאומת של אבולה, וכי כמה מקרים חשודים בזמן ההתפרצות במערב אפריקה ב-2014 נמצאו שליליים.

למה שיבא, ומה משמעות הבידוד

המרכז הרפואי שיבא בתל השומר הוא אחד ממספר קטן של בתי חולים בישראל שיועדו לקלוט חולים החשודים כנשאי מחלות מדבקות בסיכון גבוה. לייעוד הזה יש משמעות, משום שטיפול בחשד לקדחת דימומית נגיפית מחייב חדרי בידוד ייעודיים, צוות מיומן בציוד מגן מלא והיערכות מעבדתית שחדרי מיון רגילים אינם מחזיקים. יומיים לפני ההודעה הזו, לפי אותו דיווח, מסר המשרד כי גבר אחר נשלח לבדיקות במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה לאחר ביקור בקונגו.

מה עדיין לא ברור

המשרד לא פרסם את שמו, גילו או מינו של האדם, לא ציין היכן בקונגו שהה ולשם מה, ולא נקב בלוח זמנים מדויק יותר מ"הימים הקרובים" לקבלת תוצאות הבדיקות. הוא גם לא תיאר חקירה אפידמיולוגית ולא מסר אם נוסעים שטסו איתו או בני ביתו נמצאים במעקב. כמו כן לא דווח מה עלה בגורלו של המקרה החשוד הראשון.