צה"ל חושף שמות של שמונה ממחבלי 7 באוקטובר שחוסלו בעזה

צה"ל הודיע כי לאחר עיבוד מודיעיני אפשר לפרסם שכוחות ישראליים תקפו וחיסלו בעזה שמונה מחבלים שהשתתפו במתקפה על דרום הארץ ב-7 באוקטובר 2023, ובהם דמויות שהוא מייחס להן רצח וחטיפה של אזרחים ישראלים.

ארבעה מתוך השמונה נמנו כמי שהשתתפו בחטיפות או בהחזקת חטופים, וארבעה כמי שחדרו לישראל והשתתפו בפלישה עצמה. הצבא מסר תאריך חיסול לכל אחד מהם. בהודעה לא צוינו מקומות, לא תואר אופן התקיפות ולא הוצגו ראיות מעבר לגרסת הצבא.

השמונה, כפי שצה"ל פירט

מי שהצבא קשר לחטיפות ולהחזקת חטופים:

• Ahmed Ibrahim Regev Shaer, חוסל ב-22 באוגוסט 2025: אחראי, לפי צה"ל, לחטיפתם של נועה ארגמני ואבינתן אור.
• Ahmed Abu Marheil, חוסל ב-26 במרץ 2025: אחראי לחטיפתו של אבינתן אור.
• Arafat Dib, חוסל ב-30 במאי 2025: אחראי לחטיפתו של איתן מור ממסיבת הנובה ולהחזקתו בשבי.
• Odeh Alian Ahmed Kuwar, חוסל ב-26 באוגוסט 2025: החזיק חטופים ישראלים.

מי שלפי הצבא חדרו לישראל ב-7 באוקטובר:

• Bakr Mogida, חוסל ב-13 ביולי 2025: פרץ את גדר הגבול באמצעות טרקטור.
• Faras Greir Suylam Al-Haddaf, חוסל ב-23 באוגוסט 2025: השתתף בפשיטה על קיבוץ כיסופים.
• Ibrahim Saleh Regev, חוסל ב-6 ביולי 2025.
• Muaid Mahmoud Muhammad Nofal, חוסל ב-27 במרץ 2025.

המסיבה שבמרכז שלושה מהמקרים

מסיבת הנובה, ששמה הרשמי "סופרנובה, מפגש סוכות", נערכה בנגב המערבי כ-5 ק"מ מגבול רצועת עזה, סמוך לקיבוץ רעים. היא הפכה לזירה הקטלנית ביותר של אותו יום: תחקיר צה"ל שפורסם באפריל 2025 העמיד את המספר על 378 הרוגים, מהם 344 אזרחים, ו-44 חטופים, לפי תיעוד מרוכז של הטבח. ארגמני תועדה כשהיא נלקחת מהמקום על אופנוע.

המרדף הארוך שמאחורי הודעות כאלה

ישראל מנהלת מאמץ שיטתי לאתר ולחסל את כל מי שהשתתף במתקפה, בהובלת יחידה של השב"כ שהוקמה מיד אחריה. כ-5,000 מחבלים חדרו לישראל באותו יום, כ-1,200 מהם נהרגו במהלך המתקפה עצמה; עד אמצע 2026 חוסלו יותר מ-2,700 בסך הכול, מהם יותר מ-1,500 בעזה בשנים שחלפו, וכ-300 נתפסו וממתינים למשפט, כך דיווח "טיימס אוף ישראל" ביולי 2026. המבצע נמשך גם אחרי הפסקת האש מאוקטובר 2025. מאז מתפרסמות לסירוגין הודעות ששמות מחבלים ספציפיים: במקרה מאוחר יותר מסר הצבא שחיסל מפקד שהואשם בהשתתפות בחטיפת ארגמני ואור ובניהול חטיפתו של חטוף שלישי, דיווח ynet, עדות לכך שהאחריות לחטיפה אחת מיוחסת ליותר מאדם אחד.

מה עדיין לא ברור

צה"ל לא הסביר איזה עיבוד מודיעיני אפשר את הפרסום, ולא מדוע חלק מהחיסולים הוכרזו חודשים אחרי שבוצעו. הוא לא מסר את מקומות התקיפות, לא התייחס לשאלה אם נהרגו נוספים לצד השמונה, ולא הציג אישוש חיצוני לתפקידים שייחס לכל אחד מהם. השמות בהודעה הם תעתיקים מעברית ומערבית ומופיעים בצורות לא אחידות; יש להתייחס לאיות כאל משוער.