ישראל חצתה את 10 מיליון התושבים, אך 28,000 עזבו יותר מאשר הגיעו

אוכלוסיית ישראל נאמדה ב-10.15 מיליון נפש, לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום רביעי שלפני ראש השנה, שנכנס בערב יום שני שאחריו. הלמ"ס מפרסמת מדי שנה תמונת מצב של האוכלוסייה לקראת החג.

מתוך הסך הזה, יהודים ואחרים היוו כ-7.76 מיליון תושבים, 78.5 אחוזים, והערבים מנו כ-2.13 מיליון, 21.5 אחוזים, מסרה הלמ"ס. עוד 260,000 אזרחים זרים חיו בארץ, כך שמספר האזרחים הישראלים עמד על קצת פחות מ-9.89 מיליון.

המספר שהשתנה: גידול של אחוז אחד

בשנה העברית החולפת גדלה האוכלוסייה בכ-101,000 נפש, קצב של 1 אחוז. הלמ"ס העמידה זאת מול קצב של 1.2 אחוזים ב-2014 ו-2 אחוזים ב-2013. "טיימס אוף ישראל", שדיווח על אותו פרסום בספטמבר 2025, כתב שהנתונים מאששים מגמה של האטה בגידול שנמשכת כמה שנים, ולא ירידה חד-פעמית.

הקריאה הזו עולה בקנה אחד עם מחקר עצמאי. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל העמיד בדוח מצב המדינה לשנת 2025 את קצב הגידול בשנה הקלנדרית 2025 על 0.9 אחוזים, וציין שזו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שהנתון יורד מתחת לאחוז אחד.

למה מאזן ההגירה חשוב יותר מבעבר

הלמ"ס ייחסה את ההאטה לשני גורמים: שינוי בשיטת הספירה של ישראלים היוצאים והחוזרים, ומאזן הגירה שלילי. כ-28,000 ישראלים יותר עזבו את הארץ מאשר הגיעו אליה כעולים. מנגד, כ-25,000 עולים חדשים הגיעו, 5,000 מהם במסגרת איחוד משפחות, וכ-21,000 ישראלים חזרו ארצה אחרי ששהו בחו"ל.

ברוב שנותיה של ישראל מאזן ההגירה נטה לכיוון ההפוך. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שניתחו רישומי יציאות מצאו שבין 45,000 ל-50,000 ישראלים עזבו לשהייה של שנה לפחות בכל אחת מהשנים 2023, 2024 ו-2025, שלוש שנות שיא רצופות, כפי שדווח באוגוסט 2026. גם מרכז טאוב דיווח שמספר העוזבים עלה על מספר הנכנסים ב-2024, וחזה פער רחב עוד יותר ב-2025.

הילודה עדיין עושה את העבודה

הריבוי הטבעי נותר מנוע הגידול המרכזי. כ-179,000 תינוקות נולדו בשנה החולפת וכ-50,000 בני אדם נפטרו. בקרב מקרי המוות של מבוגרים, כמעט 24 אחוזים נגרמו מסרטן ו-12 אחוזים ממחלות לב. תוחלת החיים עמדה על 81.4 שנים לגברים ו-85.5 לנשים.

הלמ"ס העמידה את מספר הילדים הממוצע לאישה על 2.87. זהו נתון חריג בין המדינות המפותחות: נתונים שפורסמו ביוני 2024 הראו שישראל מובילה את מדינות ה-OECD עם כ-2.9 ילדים לאישה, מול ממוצע של 1.5 בארגון ו-1.8 במדינות הבאות בתור, מקסיקו וצרפת.

איך הישראלים אמרו שהם חיים

הפרסום עסק גם בחיים החברתיים ובמשק הבית. בקרב היהודים הבוגרים, 42.7 אחוזים הגדירו את עצמם חילונים, 33.5 אחוזים מסורתיים ולא דתיים במיוחד, 12 אחוזים דתיים ו-11.4 אחוזים חרדים. יותר מ-48,000 זוגות נישאו במהלך השנה וכ-15,000 התגרשו.

כ-62.7 אחוזים מהישראלים גרו בדירה בבעלותם, אך רק כשליש מהם סיימו לשלם את המשכנתה. ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית עמדה על כ-17,600 שקל, שהפרסום נקב בהם כ-4,700 דולר, כשהדיור, התחבורה והמזון תופסים את הנתחים הגדולים. תשעים ושמונה אחוזים ממשקי הבית החזיקו טלפון נייד אחד לפחות ו-77 אחוזים החזיקו מחשב.

בשאלה על שביעות הרצון מהחיים, יותר מ-91 אחוזים דיווחו שהם מרוצים (92.4 אחוזים בקרב היהודים ו-85.5 אחוזים בקרב הערבים), וכמחצית ציפו שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות.

מה הנתונים לא מיישבים

הפרסום לא הסביר במה בדיוק כרוך השינוי בשיטת הספירה של היוצאים והחוזרים, ואיזה חלק מהירידה בקצב הגידול הוא לבדו מסביר. הוא גם לא פילח את נתוני ההגירה השלילית לפי גיל, השכלה או יעד, ולכן אינו אומר דבר על זהות העוזבים. בנוסף, לא ניתנה בו תחזית לשנה הקרובה.