שבר קטן ליד הכותל המערבי מעיד על דרישת מס אשורית

ארכיאולוגים בירושלים חשפו כתובת אשורית מתקופת בית ראשון, הראשונה מסוגה שנמצאה בעיר, כך מסר צוות החפירה. מדובר בשבר חרס בגודל 2.5 ס"מ בלבד שנמצא סמוך לכותל המערבי, ועליו כתב יתדות באכדית, שפת האימפריה האשורית. השבר תוארך לפני כ-2,700 שנה.

את החפירה הובילה ד"ר איילה זילברשטיין מרשות העתיקות, בשיתוף עמותת אלע"ד ובתמיכת האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב. "ניפיתי את העפר ופתאום שמתי לב לחרס עם עיטור מוזר", סיפרה הארכיאולוגית שמצאה אותו, מוריה כהן. "כשבחנתי אותו מקרוב, זה נראה לי ככתב יתדות, אבל זה נשמע לגמרי לא הגיוני. צרחתי מהתרגשות".

דרישת מס, לא מונומנט

הבדיקה מלמדת שהשבר היה חלק מחותם מלכותי, בולה, ששימש לסגירת מכתב רשמי שנשלח מהחצר האשורית. "בולות או טביעות חותם מסוג זה נשאו הטבעה שלעיתים לוותה בכתובת קצרה בכתב יתדות אשורי, שציינה את תוכן המשלוח או את יעדו", אמרו האשורולוגים ד"ר פיטר זילברג וד"ר פיליפ ווקוסבוביץ'. "הן שונות בגודלן ובצורתן מטביעות החותם היהודאיות המקומיות".

הכתובת עוסקת ככל הנראה באיחור בתשלום מס או בחובה אחרת כלפי אשור. היא מציינת מועד פירעון המקביל לאחד בחודש אב, ומזכירה קצין רכב בכיר שהיה אחראי על העברת הודעות מטעם החצר המלכותית. הטקסט אינו נוקב בשמו של מלך יהודה. החוקרים מעריכים שהוא נשלח לחצרו של חזקיהו, מנשה או לראשית שלטונו של יאשיהו, תקופה שבה הייתה יהודה ממלכת חסות של אשור.

מה משמעות המס עבור ממלכת חסות

השלטון האשורי בממלכות הקטנות של הלבנט התבסס על תשלומים. הסיפור המקראי בספר מלכים ב' מתאר כיצד סנחריב הכפיף את יהודה ודרש 300 כיכר כסף ו-30 כיכר זהב, כפי שציין "טיימס אוף ישראל" בדיווחו על התגלית, המתארך את החרס בין סוף המאה השמינית לאמצע המאה השביעית לפנה"ס. איחור בתשלום לא היה עניין חשבונאי אלא מסר פוליטי, ולכן החוקרים נזהרו מלמתוח את הפרשנות. "איננו יכולים לקבוע אם הדרישה נבעה מעיכוב טכני בלבד או ממהלך פוליטי מכוון, אך עצם קיומה של פנייה רשמית כזו מצביע על חיכוך בין יהודה לשלטון האימפריאלי", אמרו. חוקרים אחדים בוחנים אם הכתובת קשורה למרד חזקיהו בסנחריב.

החומר הגיע ממסופוטמיה

בדיקה פטרוגרפית העלתה שהחרס לא יוצר מקומית. "ההרכב המינרלי של הבולה תואם באופן כללי לגיאולוגיה של אזור אגן החידקל. מתבצעת כעת בדיקה כימית שתקבע במדויק את מקורה", אמרה ד"ר ענת כהן-ויינברגר מרשות העתיקות. מכאן שהחפץ יוצר באחד ממרכזי המינהל האשוריים (נינווה, אשור או נמרוד), והגיע לירושלים כשהוא מוצמד למסמך, ולא נעשה בידי לבלר מקומי שחיקה כתיבה אימפריאלית.

עמותת אלע"ד, שותפה בחפירה, מסרה שהשבר אותר בסינון רטוב של עפר החפירה בגן הלאומי עמק צורים, מיזם המופעל יחד עם רשות הטבע והגנים ובו מבקרים שוטפים וממיינים ממצאים מחפירות. כך בכלל מבחינים בחפץ ברוחב 2.5 ס"מ. The Media Line דיווח שהחרס הוצא מעפר שנקשר למבנה מתקופת בית ראשון שקרס בגבעה המערבית של ירושלים.

מה עדיין לא הוכח

הבדיקה הכימית שתקבע מהיכן הגיע החומר עדיין נמשכה בעת פרסום התגלית. הטקסט אינו נוקב בשם מלך יהודה שאליו נשלח, ולכן הייחוס לחזקיהו, מנשה או יאשיהו הוא טווח ולא זיהוי, והקשר למרד חזקיהו נותר כיוון בדיקה ולא ממצא. ההודעה לא ציינה מתי החלה החפירה, ולא כמה מטביעת החותם שרד מעבר לשבר הכתוב.