מנהרה בת 50 מטר ליד ירושלים שאיש אינו יודע לתארך

ארכיאולוגים שעובדים בקצה הדרומי של ירושלים חשפו מנהרה שנחצבה עמוק בסלע ליד קיבוץ רמת רחל, ואינם יודעים לומר לשם מה נועדה ומתי נחצבה. את החפירה ניהלה רשות העתיקות, לקראת הקמת שכונת מגורים חדשה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל מצפון לקיבוץ.

המעבר משתרע כ-50 מטר, כ-164 רגל, מתחת לפני הקרקע. הוא התגלה במפתיע. "חפרנו בשטח סלעי וחשוף יחסית, וגילינו לפתע חלל קארסטי טבעי", אמרו מנהלי החפירה, ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ', בהודעה משותפת. חלל קארסטי הוא חלל שנוצר בסלע גיר בפעולת מים. "להפתעתנו, ככל שהחפירה התקדמה, החלל הזה התפתח למנהרה ארוכה. חלקים ממנה עדיין מוטים במפולות, ולכן המנהרה עוד לא חשפה את כל סודותיה".

נחצבה במאמץ, ושותקת

הכניסה למכלול היא דרך גרם מדרגות שיורד מפני השטח אל פתח חצוב. בפנים מצאו הארכיאולוגים מעבר חסום בשכבות אדמה שהצטברו במשך מאות ואולי אלפי שנים. חפירות בדיקה בכמה נקודות הראו קטעים שגובהם מגיע לחמישה מטר, כ-16 רגל, ורוחבם כשלושה מטר, כ-10 רגל.

"החציבה בוצעה בקפידה", אמרו מזרחי ומצקביץ'. "ברור שמי שחצב את המנהרה הזו השקיע מאמץ עצום ותכנון מוקפד, והיו לו היכולות והמשאבים הדרושים להשיג את המטרה".

שלוש השערות, ורק אחת שרדה

ההשערה הראשונה הייתה שמדובר במתקן מים קדום שנחצב לכיוון מעיין תת קרקעי. היא נזנחה: על הקירות לא נמצא זכר לטיח שנהוג לאטום בו מערכות מים, וייעוץ גיאולוגי הצביע על כך שאין מים תת קרקעיים באזור. אפשרות שנייה, שהמנהרה שימשה מתקן חקלאי או תעשייתי, נחשבה בלתי סבירה משום שלא מוכר בסביבה דבר דומה.

מה שנותר הוא חציבה. הצוות סבור כעת שהמנהרה נחצבה כדי להגיע לשכבת קירטון שמתאימה לחציבת אבני בנייה או לשריפה לסיד. פיר שנחצב בתקרה, ואולי שימש פתח אוורור, וגם פסולת חציבה שנמצאה על הרצפה, מצביעים לכיוון הזה. ועדיין, המנהלים נזהרו: "ייתכן שחציבת המנהרה ובנייתה מעולם לא הושלמו, ולכן ייעודה ואופייה נותרו בלתי ידועים".

התיארוך הוא הבעיה הקשה יותר. לא נמצאו חרסים, מטבעות או ממצאים אחרים שיכולים לקבוע תקופה. "גם תאריך המנהרה הוא תעלומה עבורנו, מכיוון שלא נחשף אפילו הממצא הקטן ביותר שיכול להעיד מתי נוצרה", אמרו המנהלים. גם "טיימס אוף ישראל" וגם "ג'רוזלם פוסט" דיווחו על הגילוי ב-14 במאי 2026 ותיארו את אותו רצף של השערות שהועלו ונדחו.

למה אתר בנייה בישראל הופך לחפירה

המנהרה נמצאה משום שמישהו רצה לבנות בתים. לפי החוק בישראל, בנייה באתר ארכיאולוגי או בסמוך אליו מחייבת חפירת הצלה לפני תחילת העבודות, דרישה ש"טיימס אוף ישראל" ציין בדיווחו על החפירה הזו. התוצאה היא שחלק גדול מהארכיאולוגיה הישראלית מונע משוק הנדל"ן ולא משאלות מחקר, ושהתגליות עולות במקום שאליו מכוונים הדחפורים.

גבעה שכבר הפתיעה בעבר

האתר נמצא רק כמה מאות מטרים ממבנה ציבור מתקופת הברזל ומתל רמת רחל. הקיבוץ עצמו יושב בתוך שטח השיפוט של ירושלים, בין שכונות ארנונה ותלפיות, במבט אל בית לחם, והוקם ב-1926. החפירות בתל העלו שרידים מתקופת הברזל ועד התקופה האסלאמית, ובהם מבני ארמון ומינהל וטביעות חותם, שאחד מחופרי האתר תיאר כעדות לארמון או מרכז מינהלי שבו נאספה תוצרת חקלאית כמס שלטוני.

שקמה סיג, מתכננת מרחב ירושלים ברשות מקרקעי ישראל, אמרה שהמנהרה והממצאים סביבה ישולבו בגן ארכיאולוגי ציבורי בתוך השכונה החדשה. "השכונה מציעה שילוב נדיר בין פיתוח עירוני מודרני לשימור מורשת היסטורית", אמרה. ד"ר אמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים ברשות העתיקות, היה ישיר יותר: "בדרך כלל יש לנו הסברים לגילויים שאנחנו חושפים, אבל לפעמים, כמו במקרה הזה, אנחנו עומדים נדהמים ומשתאים".

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, קישר את ההודעה לעיתוי ואמר שבשבוע יום ירושלים הגילוי מזכיר מה טמון מתחת לאדמת העיר.

מה עדיין לא ברור

ההודעה לא נקבה בטווח תאריכים למנהרה, גם לא רחב, ולא הציגה תוצאות של תיארוך פחמן 14 או תיארוך מדעי אחר. לא נאמר בה איזה חלק מהמעבר עדיין חסום במפולות, ואם החופרים מתכוונים לפנות אותו. וגם אם החציבה היא ההשערה ששרדה, המנהלים עצמם אמרו שייתכן שהעבודה מעולם לא הושלמה, כלומר שלמנהרה לא היה שימוש שאפשר לגלות.