נתניהו הציג תפיסת ביטחון לאומי ובה תוספת של 450 מיליארד שקל לביטחון

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג ביום ראשון, 18 באוקטובר, בירושלים תפיסת ביטחון לאומי מעודכנת, ובה פירט כיצד ישראל רואה את האיומים המרכזיים עליה ואת בריתותיה. "ישראל היום" דיווח שנתניהו תיאר את איראן גרעינית כסכנה הגדולה ביותר למדינה, ואמר שישראל מוכנה לתקוף ראשונה גם אם ארה"ב לא תשתתף. לפי העיתון, זו הפעם הראשונה מזה עשור שמוצגת תפיסה כזו. "אנחנו מוכנים לקחת יוזמה", אמר נתניהו, לפי העיתון.

הנאום עסק גם בתקציב הביטחון וביחסים עם וושינגטון, רוסיה וטורקיה. ynet דיווח שהתוכנית כוללת תוספת של 450 מיליארד שקל לביטחון, ושנתניהו הודה, ככל הנראה לראשונה, שישראל עלולה לאבד את הגיבוי האמריקאי. איזנקוט הגיב שהדברים חושפים את מה שכינה הריקנות של הדרג האסטרטגי שנתניהו השאיר למדינה, כך דיווח ynet.

מהי תפיסת ביטחון

תפיסת ביטחון לאומי היא מסמך מסגרת שבו ממשלה מציגה את הערכת האיומים שלה, את סדרי העדיפויות ואת הכלים שבכוונתה להפעיל, מיכולות צבאיות ועד שותפויות מדיניות. המסמך מכוון החלטות של תקציב ותכנון, ולא מורה על מבצעים מסוימים. "ישראל היום" תיאר את הגרסה הזו כתפיסת הביטחון המעודכנת של נתניהו ל-2026. הדיווחים לא מציינים אם פורסם מסמך כתוב לצד הנאום או אם הקבינט אישר אותו.

איראן וארה"ב

תוכנית הגרעין האיראנית עומדת זה שנים במרכז התכנון הביטחוני בישראל, ומנהיגי ישראל אמרו שוב ושוב שיפעלו לבד אם יידרש. מה שמשך את מרב תשומת הלב בדברים ביום ראשון היה הגלוי שבו דיבר נתניהו על האפשרות שהתמיכה האמריקאית לא תהיה שם תמיד. לפי ynet, הוא אמר שבתוך שנתיים עשוי להיבחר בארה"ב נשיא עוין מאוד לישראל, ושאז ישראל תצטרך לבנות בריתות אחרות. הוא הצביע על הודו, שלדבריו אינה מדינה קטנה, ועל מה שתיאר כשינוי גדול באמריקה הלטינית.

על תוספת התקציב, ynet ציטט אותו כאומר שמשקיעים מיליארדים כדי שלישראל יהיו יכולות ו"שיניים". הדיווחים לא מפרטים כיצד יחולקו 450 מיליארד השקלים ועל פני איזו תקופה.

רוסיה וטורקיה

"ג'רוזלם פוסט" דיווח שנתניהו האשים את רוסיה בכך שהיא מסייעת לאיראן להפעיל ברשת רשתות בוטים אנטישמיות ופועלת נגד אינטרסים ישראליים. החומר הזמין לא כולל פרטים נוספים על הראיות שהציג, אם הציג.

לגבי טורקיה, מעצמה אזורית שהיחסים עמה מתוחים, נתניהו נקט טון זהיר. העיתונאי עמית סגל ציטט בערוץ הטלגרם שלו את נתניהו כאומר שהוא מקווה שישראל לא תגיע לעימות חזיתי עם טורקיה ושהוא פועל כדי למנוע אותו. לפי סגל, נתניהו הוסיף, בלי לנקוב בשם מדינה, שישראל לוקחת בחשבון את כל האפשרויות.

ביקורת

הנאום נישא בעונת בחירות, כפי שעולה מהסיקור ב-ynet, ועורר תגובות חריפות. מלבד דברי איזנקוט, פוסטים בחשבון ה-X של כתב אקסיוס ברק רביד מתחו ביקורת חריפה. באחד מהם כינה את הרגע רגע של כנות, אבל תיאר את הדברים כהזויים ומטרידים ושאל מי היה ראש הממשלה כשהיחסים עם וושינגטון הידרדרו. בפוסט אחר טען שבריתות עם הודו ואמריקה הלטינית לא יכולות להחליף חיל אוויר, סיוע של CENTCOM (פיקוד הצבא האמריקאי האחראי על המזרח התיכון) או וטו אמריקאי במועצת הביטחון של האו"ם, ואמר שנתניהו מתאר למעשה את פירוק המדינה.

מה הדיווחים לא אומרים

הדיווחים, רובם סיכומים קצרים וכותרות, משאירים כמה שאלות פתוחות. אף אחד מהם לא מציין את לוח הזמנים או את מקור המימון לתוספת של 450 מיליארד השקלים. אף אחד לא מפרט לאילו פוליטיקאים אמריקאים התכוון נתניהו כשדיבר על נשיא עוין אפשרי, או אילו מדינות באמריקה הלטינית הוא רואה כשותפות אפשריות. לכותרת של "ג'רוזלם פוסט" על רוסיה לא נלווים בחומר הזמין הפרטים שמאחורי ההאשמה. מהדיווחים גם לא ברור אם הדברים על איראן מסמנים שינוי במדיניות הנוכחית או חוזרים על עמדה ותיקה, ואף אחד מכלי התקשורת לא מצטט טקסט רשמי של התפיסה.