כ-120 שגרירים נחשפו לסדר היום המדעי של ישראל בכנס בתל אביב

כ-120 שגרירים ונספחי מדע מכ-60 נציגויות זרות בישראל השתתפו בכנס השנתי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בתל אביב ביום חמישי, 3 בספטמבר, כך לפי הודעה שפרסם המשרד. הכנס נערך תחת הכותרת "חדשנות ישראלית: מגבולות החלל אל האקוסיסטם המקומי", בהובלת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, החברה גם בקבינט המדיני-ביטחוני.

לפי המשרד, התוכנית הציגה לסגל הדיפלומטי את סדר היום המדעי והטכנולוגי של ישראל, ובכלל זה שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים, בינה מלאכותית, טכנולוגיה קוונטית ורובוטיקה, תוכניות חלל לאומיות ומימון למדענים צעירים. לצד הכנס הוצגה תערוכה בשם "מדע ישראלי", ובה פרויקטים מחקריים שהמשרד תומך בהם.

מה עושה המשרד

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אחראי על מדיניות המחקר האזרחי, תוכניות חינוך מדעי ופעילות החלל של ישראל. הוא נבדל מרשות החדשנות, הגוף הממשלתי התומך בפיתוח טכנולוגי מסחרי, שלפי תיאור המשרד פועלת להפוך ידע מדעי לצמיחה כלכלית.

המשרד מסר כי הכנס הפך לאירוע קבוע עבור הקהילה הדיפלומטית בישראל. השגרירויות הזרות מרוכזות באזור תל אביב, שהוא גם מרכז תעשיית ההייטק הישראלית, וכמה נציגויות מציבות נספחי מדע או חדשנות ייעודיים שתפקידם לבנות קשרי מחקר עם אוניברסיטאות וחברות ישראליות.

המסגור של השרה

בנאום המרכזי פתחה גמליאל בשאלה כיצד ממשלות נערכות "היום לעולם שעדיין לא קיים", נמסר בהודעה. לדבריה, ההשקעה במחקר היא עניין של ביטחון וחוסן לא פחות מאשר עניין כלכלי.

"בעולם שמשתנה בקצב חסר תקדים, העתיד אינו שייך בהכרח למדינות הגדולות, אלא למדינות המוכנות ביותר", אמרה גמליאל לפי המשרד.

היא מנתה את יעדי המשרד: הרחבת שיתופי הפעולה המדעיים בחו"ל, השקעה באנשים ובאזורי הפריפריה, זיהוי מוקדם של טכנולוגיות פורצות דרך וחיזוק מעמדה של ישראל בחלל.

המספרים שהוצגו לדיפלומטים

הדיווח של המשרד על הכנס כלל נתונים לכל אחד מהתחומים. בתחום שכונה דיפלומטיה מדעית נמסר כי המשרד תומך ב-124 פרויקטים מחקריים משותפים עם 12 מדינות, בהשקעה של כ-44 מיליון שקל. עוד נמסר כי נחתמו שישה מזכרי הבנות חדשים עם שותפות בינלאומיות, ובהן ארצות הברית, צ'כיה ואזרבייג'ן, כי הקשרים עם הודו, גרמניה ובריטניה הועמקו, וכי מקודמים שיתופי פעולה עם צרפת, איטליה, סלובקיה, קפריסין והונגריה.

בתחום החינוך מסר המשרד כי כ-60 מיליון שקל מושקעים במרכזי מדע ב-241 רשויות מקומיות, במטרה להגיע לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. לפי המשרד, כ-2,000 נערות משתתפות בתוכנית "מדעניות העתיד", ותוכניות STEM ורובוטיקה מורחבות בעשרות יישובים, ביניהם 43 רשויות מקומיות בצפון.

נדבך נוסף, שתואר כסריקת אופקים, כולל בניית יכולת לאומית לזיהוי מוקדם של טכנולוגיות מתפתחות, ובהן בינה מלאכותית, קוונטים, מינרלים קריטיים ורובוטיקה, והזנת המידע לקבלת החלטות ממשלתיות.

סעיפי החלל

פרק החלל בהצגה כלל את טלסקופ החלל ULTRASAT, שלפי המשרד שיגורו מתוכנן ל-2028; מעבדה לאומית למחקר ופיתוח בחלל בהשקעה של 60 מיליון שקל; "עיר החלל" הלאומית במצפה רמון בהשקעה של 100 מיליון שקל; פרויקט הלוויין CIEL המשותף עם צרפת; ואישור חוק החלל הראשון של ישראל.

בין הדוברים היו שמרית ממן, יו"ר סוכנות החלל הישראלית ומדענית בכירה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שדיברה על תצפית מהחלל שחוצה גבולות פוליטיים; מירי ימיני, המדענית הראשית של המשרד ופרופסורית בטכניון, שדיברה על מרכזי מחקר אזוריים; ועודד רכבי מאוניברסיטת תל אביב, העומד בראש מה שהמשרד כינה המעבדה למדע רדיקלי, שדיבר על זיכרון מולקולרי. מקטע ההרצאות הובל בידי שני אדרי, ראש האגף הבכיר ליחסים בינלאומיים במשרד.

האירוע ננעל בהרמת כוסית לראש השנה, בהובלת מנכ"ל המשרד עומר שכטר, שקרא לדיפלומטים להעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראל.

מה החומר לא אומר

הדיווח היחיד הזמין הוא של המשרד עצמו, ולא אותר דיווח עצמאי על הכנס. לא צוין אילו מדינות שלחו נציגים, אילו מכ-60 הנציגויות נכחו, ואין נתונים על השתתפות לפי אזורים. התקופות שאליהן מתייחסים נתוני ההשקעה אינן מפורטות, ולא נאמר אם מדובר בסכומים שנתיים, בהתחייבויות או בכספים שכבר הועברו. ההודעה אינה מציינת מתי אושר חוק החלל הישראלי, ואילו משיתופי הפעולה ברשימה הם התחייבויות חדשות ואילו הם המשך עבודה קיימת. גרסת ההודעה הזמינה גם נקטעת באמצע משפט בשורתה האחרונה, כך שדברי הסיום של המנכ"ל מתועדים רק בחלקם.