מרוץ צמוד בשוודיה: גוש המרכז-שמאל מוביל בקולות הראשונים

הקלפיות בבחירות הכלליות בשוודיה נסגרו ביום ראשון בלי מנצח ברור, כשספירה חלקית הצביעה על יתרון זעיר לגוש המרכז-שמאל האופוזיציוני בראשות יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מגדלנה אנדרסון על פני גוש הימין השולט של ראש הממשלה אולף קריסטרסון. "טיימס אוף ישראל" דיווח משטוקהולם כי ספירה חלקית שפרסמה רשות הבחירות העניקה לגוש המרכז-שמאל 175 מנדטים בפרלמנט בן 349 המושבים, ולגוש הימין 174, על בסיס קולות שנספרו ב-4,853 מתוך 6,312 אזורי הבחירה בשוודיה.

ככל שהספירה נמשכה אל תוך הלילה, הפער הצפוי התרחב מעט. שירות ההתראות של ynet דיווח שגוש המרכז-שמאל צפוי ל-176 מנדטים, בעוד מערכת החוץ של N12 העמידה את המרכז-שמאל על 176 ואת גוש הימין המכהן על 173. מוקדם יותר בערב ynet תיאר את הפער בין שני הגושים כמנדט אחד, עם הפרש של 0.1 אחוז בלבד בתחזית הקולות.

מהו הריקסדאג וכיצד מוקמת ממשלה

הריקסדאג הוא הפרלמנט הלאומי של שוודיה, בית אחד ובו 349 חברים הנבחרים בשיטה יחסית. מכיוון שאף מפלגה אינה מתקרבת לרוב, ממשלות בשוודיה מורכבות מגושים של מפלגות שמסכימות לתמוך במועמד לראשות הממשלה. גוש עם 175 מנדטים מחזיק ברוב מינימלי, ולכן תזוזה של מנדט או שניים בספירה חלקית משנה את כל התמונה הפוליטית ולא רק את גודל הניצחון.

שני המנהיגים

מגדלנה אנדרסון עומדת בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהיתה לאורך ההיסטוריה הכוח הדומיננטי בפוליטיקה השוודית, וכיהנה בעבר כראשת ממשלה. אולף קריסטרסון עומד בראש מפלגת המתונים ומכהן כראש הממשלה, בתמיכת מפלגות מימינו. השניים הופיעו בעימות בחירות משודר ברשת TV4 בשטוקהולם ב-10 בספטמבר 2026, שלושה ימים לפני ההצבעה, על פי כיתוב תצלום של AFP שפרסם "טיימס אוף ישראל".

הדמוקרטים השוודים וההפתעה במספרים

חלק גדול מתשומת הלב לפני ההצבעה הופנה לדמוקרטים השוודים, המפלגה האנטי-הגירתית שבאגף הימני של גוש השלטון. ynet דיווח שהמפלגה קיוותה להיכנס לראשונה לממשלה שוודית, אחרי שעד כה תמכה בקואליציה של קריסטרסון מבחוץ בלי להחזיק בתיקים.

התוצאות החלקיות הצביעו על כיוון אחר. "טיימס אוף ישראל" דיווח שהדמוקרטים השוודים איבדו תמיכה לראשונה מאז נכנסה המפלגה לפרלמנט ב-2010, וקיבלו 17.7 אחוזים מהקולות בספירה ראשונית. זה הפרט שהפך את הלילה למפתיע: ההנחה הרווחת היתה שהימין הקיצוני גדל, ובפועל השאלה הפכה להיות אם הגוש שכולל אותו ישמור בכלל על רוב.

מדוע כלי תקשורת בישראל עוקבים מקרוב אחרי בחירות בסקנדינביה

לפוליטיקה השוודית היסטוריה ארוכה של חיכוכים עם ישראל, ו-ynet מיסגר את הסיקור סביב המשמעות של חילופי שלטון בשטוקהולם ליחסים עם ירושלים. שוודיה היא קול משמעותי בתוך האיחוד האירופי בסוגיות המזרח התיכון, וממשלות שוודיות בהרכבים פוליטיים שונים נקטו קווים שונים מאוד בסוגיית הסכסוך. לכן כלי תקשורת בישראל נוטים לדווח על בחירות בשוודיה לא רק כתחרות פוליטית אירופית אלא כמשתנה במעמד הדיפלומטי של ישראל באירופה.

היכן הדיווחים נחלקים

הדיווחים הזמינים אינם תואמים במספרי המנדטים, וההבדל נובע מהשעה שבה נכתב כל אחד ולא ממחלוקת עובדתית. "טיימס אוף ישראל" נקב ב-175 מול 174 על בסיס הספירה החלקית של רשות הבחירות. ההתראה המאוחרת יותר של ynet העניקה למרכז-שמאל 176. מערכת החוץ של N12 נקבה ב-176 מול 173. כל הפרסומים יצאו בזמן שהקולות עוד נספרו, ואף אחד מהם לא תיאר תוצאה סופית.

מה הדיווחים לא אומרים

אף אחד מהמקורות לא מציין שתוצאה סופית אושרה, ואף אחד לא מפרט את המפלגות שמרכיבות את שני הגושים מעבר לסוציאל-דמוקרטים, המתונים והדמוקרטים השוודים. הדיווחים לא מציינים מתי ייספרו יתר אזורי הבחירה, כיצד יטופלו הצבעות בדואר או קולות מחוץ למדינה, או אם צפויה ספירה חוזרת. אין בחומר אינדיקציה לכך שאנדרסון או קריסטרסון הודו בתבוסה או הכריזו על ניצחון, ואין ציטוט משניהם על התוצאה. הדיווחים גם לא מפרטים מה ממשלת מרכז-שמאל היתה עושה אחרת במדיניות החוץ, כולל כלפי ישראל. ynet העלה את השאלה, אך היא נותרה ללא מענה בחומר הזמין.