ארה"ב נערכת להטיל סנקציות שיחסמו את בית הדין בהאג מעסקאות בדולרים

ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכין מערך סנקציות חדש ורחב נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, צעדים שיגבילו בחדות את גישתו למערכת הפיננסית העולמית. "ג'רוזלם פוסט" דיווח כי ההיערכות תוארה בפיו של גורמים, וכי הצעד ירחיק לכת מעבר לעיצומים שוושינגטון כבר הטילה על בכירים בבית הדין.

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כפי שמסר ערוץ החדשות הישראלי אבו עלי אקספרס, הצעדים המתוכננים יאסרו את מרבית העסקאות עם בית הדין אחרי תקופת התארגנות של שישה עד שבעה חודשים, ועלולים להשאיר אותו בלי יכולת לנהל עסקים בדולרים. ynet דיווח שההחלטה עשויה להתפרסם עוד השבוע, והציג את הצעד כחלק ממאמץ רחב לשתק את עבודת בית הדין.

מהו בית הדין הפלילי הבינלאומי

בית הדין הפלילי הבינלאומי, ICC בקיצור, יושב בהאג שבהולנד. הוא הוקם באמנה כדי להעמיד לדין אנשים בעבירות הבינלאומיות החמורות ביותר, ובהן פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם. הוא נפרד מבית הדין הבינלאומי לצדק, שיושב אף הוא בהאג אך דן בסכסוכים בין מדינות ולא בתיקים נגד יחידים. ארה"ב וישראל אינן חברות ב-ICC, ושתיהן טוענות מזמן שאין לבית הדין סמכות שפיטה על אזרחיהן.

למה בית הדין נמצא בכוונת של וושינגטון

הסנקציות שדווחו באות אחרי צווי המעצר שהוציא ה-ICC נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, כפי שציין אבו עלי אקספרס בסיכום הדיווח של "וול סטריט ג'ורנל". צווי מעצר שמוציא בית הדין יוצרים, על פני הדברים, חובה משפטית על המדינות החברות לעצור את המבוקשים אם ייכנסו לשטחן. ממשלת ישראל דחתה את הצווים ומגדירה אותם בלתי לגיטימיים, וגם ארה"ב מתחה עליהם ביקורת.

וושינגטון כבר הטילה סנקציות על בכירים מסוימים ב-ICC. מה שנערך כעת, לפי הדיווחים, שונה לחלוטין בהיקפו: במקום להתמקד באנשים מסוימים, הוא יגביל את ההתנהלות מול המוסד עצמו.

מה תהיה המשמעות של חסימת הגישה לדולר

הדולר האמריקאי הוא המטבע הדומיננטי בתשלומים בינלאומיים, ומרבית ההעברות החוצות גבולות עוברות בשלב כלשהו בבנקים אמריקאיים או במערכות סליקה דולריות. מוסד שנחסם מעסקאות בדולר נתקל בקשיים מעשיים שחורגים מהפוליטיקה: תשלום משכורות ולקבלנים בכמה מדינות, רכישת שירותים וקבלת תרומות מהמדינות החברות, כל אלה נעשים קשים יותר כשבנקים מסרבים לטפל בכספים מחשש לעיצומים אמריקאיים.

האפקט הזה מתואר לרוב כמצנן, שכן ההרתעה נופלת לא רק על הגוף שהוטלו עליו הסנקציות אלא על כל בנק ששוקל את הסיכון בטיפול בכספיו. הדיווח של ynet הדגיש את הניתוק מחלק ניכר של המערכת הפיננסית העולמית כלב התוכנית, והעלה את השאלה איך תגיב אירופה.

הזירה האירופית

מרבית מדינות האיחוד האירופי צד לאמנת ה-ICC, והן מגנות עליו בעקביות כעמוד תווך של הצדק הבינלאומי. ממשלות באירופה הביעו בעבר התנגדות לצעדים אמריקאיים נגד בית הדין. הסיקור של ynet הציג את התגובה האירופית כשאלה פתוחה ולא דיווח על החלטה, ואף אחד מהדיווחים הזמינים כאן לא מתעד תגובה אירופית רשמית לצעדים שנערכים כעת.

תקופת ההתארגנות

פרט אחד שמבדיל את התוכנית מניתוק מיידי הוא חלון המעבר. הצעדים צפויים להיכנס לתוקף אחרי תקופה של שישה עד שבעה חודשים, לפי הדיווח של "וול סטריט ג'ורנל" שצוטט אצל אבו עלי אקספרס. תקופת חסד באורך כזה תיתן לבית הדין, לעובדיו, למדינות החברות ולבנקים שמשרתים אותו זמן לארגן מחדש את ההסדרים לפני שהעסקאות ייאסרו.

מה הדיווחים לא אומרים

החומר דל בכמה נקודות. אף אחד מהדיווחים לא מציין באיזה כלי משפטי מתכוון הממשל להשתמש, ולא את הרשימה המדויקת של העסקאות שייאסרו או שיוחרגו. אין אישור מהבית הלבן, ממשרד האוצר האמריקאי או ממשרד החוץ באף אחד מהדיווחים, ו"ג'רוזלם פוסט" מייחס את הדברים לגורמים ולא להצהרה רשמית. גם ה-ICC עצמו אינו מצוטט בתגובה.

גם לא ברור אם הסנקציות יתפרסמו השבוע. ynet תיאר את התזמון הזה כאפשרי, לא כסגור. הדיווחים גם לא מציינים איך ימשיך בית הדין לממן את פעילותו אם עסקאות בדולר לא יתאפשרו, אם מטבעות אחרים יישארו שמישים בפועל, ואילו מנגנונים עשויות מדינות אירופה להפעיל כדי להגן עליו. עד שיפורסם נוסח רשמי, ההיקף המתואר כאן נשען על דיווח של עיתון אחד, שאחרים חזרו עליו.