האלפבית העברי
כל 22 האותיות: לחצו על אחת כדי לראות איך היא נהגית, כמה היא שווה ומאיפה באה הצורה שלה.
אָלֶף
= 1- תעתיק באנגלית
- Alef
- הגייה
- שקטה, ונשמעת רק התנועה שכתובה מתחתיה
- מאיפה באה הצורה
- שור. בצורה הקדומה ביותר זה היה ראש של שור, מוטה על הצד.
- מילה שמתחילה בה
- אַבָּא (תעתיק באנגלית: abba)
מאיפה באו הצורות
שור, בית, גל של מים
שמות האותיות הם מעין מאובנים: אלף פירושו שור, בית הוא בית, מם הוא מים, עין היא עין ופא הוא פה. בכתב הקדום יותר, זה שהשמות האלה מתארים, הצורות עוד היו ציורים מזוהים של הדברים שעל שמם נקראו.
אותיות הדפוס בעמוד הזה הן לא אותו כתב. זה הכתב המרובע, שמקורו בכתב הארמי, והסופרים היהודים אימצו אותו אחרי גלות בבל. הוא הכתב המקובל כבר יותר מאלפיים שנה. רוב מגילות ים המלח כתובות בו, ומעטות בכתב העתיק.
אותו אלפבית נדד גם מערבה. סוחרים פיניקים הביאו אותו ליוון, אלף ובית הפכו לאלפא ובטא, וה-A וה-B של האנגלית הם צאצאיהן.
אותיות סופיות
חמש האותיות שמשנות צורה
האותיות כף, מם, נון, פא, צדי נכתבות אחרת כשהן מגיעות לסוף מילה. אותה אות, אותו צליל, צורה אחרת, ולרובן זנב ארוך יותר. זה הדבר שהכי מבלבל קוראים מתחילים, כי מילה יכולה להיראות זרה רק בגלל המקום שבו נמצאת האות.
ושלוש אותיות משנות צליל בעזרת נקודה
נקודה בתוך האות, הדגש, מקשה את הצליל שלה. בטקסט מודפס בדרך כלל אין דגש, והקורא אמור לדעת לבד לאיזה צליל הכוונה.
b, ובלי הדגש v
k, ובלי הדגש ch גרוני
p, ובלי הדגש f
מספרים
אותיות כמספרים
האותיות א עד ט הן 1 עד 9, י עד צ הן העשרות, והאותיות ק עד ת הן המאות. מחברים את האותיות של מילה ומקבלים את הגימטריה שלה. אין בזה מיסטיקה מעצם העניין: כך פשוט כתבו מספרים בעברית לפני שהגיעו הספרות הערביות, וכך ממספרים עד היום את השנים העבריות ואת פרקי התורה.
אחדות, 1 עד 9
עשרות, 10 עד 90
מאות, 100 עד 400
בשימוש
העברית כמו שהיא נראית בפועל
בעברית אין אותיות גדולות, ובחיי היומיום גם אין לה ספרות משלה: שלטים, קבלות וגיליונות אלקטרוניים בישראל עובדים עם 1, 2, 3 כמו בכל מקום. האותיות כמספרים שרדו בתאריכים העבריים, במספרי פרקים ופסוקים, ופה ושם על אבן פינה.
הניקוד, הנקודות והקווים שמסמנים את התנועות, מופיע בספרי ילדים, בשירה, במילונים ובסידורים. בעיתון, בתחנת אוטובוס ובאתר אינטרנט אין ניקוד בכלל, והקוראים משלימים את התנועות מההקשר.
כתב היד הוא סיפור אחר. ביד כותבים בכתב רהוט שכמעט לא דומה לצורות האלה, ולכן מי שקורא רק דפוס יכול לגלות שטופס בבנק נראה כמו שפה אחרת. הסדר המקובל הוא ללמוד קודם לקרוא אותיות דפוס.
הלאה
לאן ממשיכים
ארבעה עמודים שממשיכים מאיפה שהעמוד הזה נגמר.
שאלות נפוצות
כמה אותיות יש באלפבית העברי?+
22. לחמש מהן (כ, מ, נ, פ, צ, הידועות בשם מנצפ"ך) יש צורה נוספת לסוף מילה, הצורה הסופית, וכך יש בסך הכול 27 צורות. אלה אותן אותיות, עם אותם צלילים.
איך כותבים תנועות בעברית?+
כל 22 האותיות הן עיצורים, והאותיות א, ה, ו, י משמשות גם כאימות קריאה, כלומר מסמנות תנועות. התנועות עצמן נכתבות בניקוד: נקודות וקווים מעל האותיות ומתחתן. עיתונים, שלטי רחוב ואתרים בישראל כותבים בלי ניקוד בכלל, והקוראים משלימים את התנועות מההקשר.
למה מספרים בתוך עברית נקראים משמאל לימין?+
עברית נכתבת מימין לשמאל, אבל מספרים בתוכה עדיין נקראים משמאל לימין. בגלל זה עמוד שמשלב עברית ואנגלית נראה לפעמים כאילו הוא רב עם עצמו.
למה לכל אות יש ערך מספרי?+
בעברית לא היו ספרות נפרדות, ולכן האותיות שימשו גם כמספרים: א היא 1, י היא 10, ק היא 100. מכאן בדיוק באה הגימטריה, חישוב הסכום של מילה. ובגלל זה השנה 5786 נכתבת תשפ"ו.
מה ההבדל בין כתב דפוס לכתב יד?+
האותיות בעמוד הזה הן אותיות דפוס, כמו בספרים, בשלטים ובמסכים. ביד כותבים בכתב רהוט שונה לגמרי, זה שפוגשים בטופס בבנק. הסדר המקובל הוא ללמוד קודם לקרוא דפוס.
כמה זמן לוקח ללמוד לקרוא עברית?+
ללמוד את האותיות לוקח סוף שבוע: יש רק 22, וכל צורה מתאימה לצליל קבוע. החלק הארוך הוא לקרוא מהר טקסט בלי ניקוד, וזה בעיקר עניין של אוצר מילים ולא של אלפבית.