מוזיקהAlexander Uriah Boskovich

אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'

אלכסנדר אוריה בוסקוביץ׳ היה מלחין, מחנך מוזיקלי ומבקר מוזיקה ישראלי, שפעל לגיבוש הסגנון הים תיכוני במוזיקה הישראלית.

1907 עד 1964הסוויטה השמיתהסגנון הים תיכוני במוזיקה הישראלית"שרשרת הזהב"הקונצ'רטו לכינור והקונצ'רטו לאבוב

נולד: 16 באוגוסט 1907, קלוז'-נאפוקה
נפטר: 5 בנובמבר 1964, יפו
עיסוק: מלחין, מחנך מוזיקה, מבקר מוזיקה

אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' נולד ב-1907 בקלוז'-נאפוקה

בוסקוביץ׳ נולד ב-1907 בקלוז׳ שבטרנסילבניה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום ברומניה. משפחתו הייתה יהודית ממוצא הונגרי, ושמה נגזר מהעיירה בוסקוביצה שבמוראביה. הוא למד בתיכון יהודי בקלוז׳ והצטרף ב-1920 לארגון היהודי המקומי "השומר".

אחרי התיכון למד מוזיקה שנה בווינה ואחר כך בפריז. שם למד פסנתר אצל לזר לוי ואלפרד קורטו והלחנה אצל פול דיקא ונדיה בולאנז'ה. כשחזר לקלוז׳ עבד כפסנתרן, מלחין ומנצח, וב-1935 ייסד את התזמורת הסימפונית גולדמארק.

ב-1937 שלח את יצירתו "שרשרת הזהב", המבוססת על שירי עם יהודיים מהרי הקרפטים, למנצח איזאיי דוברובן. ב-1938 ביצעה אותה התזמורת הארץ-ישראלית החדשה, ובוסקוביץ׳ הגיע לבכורה והשתקע בתל אביב. מאוחר יותר אמר שההזמנה הצילה את חייו.

בארץ ישראל עבר סגנונו מהטונאליות האירופית למרקמים שחיקו את העוד והקאנון. הקונצ'רטו לכינור שלו מ-1942 זכה בפרס הוברמן, וב-1943 כתב קונצ'רטו לאבוב ותזמורת. עם עדן פרטוש ומרדכי סתר השתייך לקבוצת מלחינים שכונתה "הטרויקה".

ב-1953 וב-1956 פרסם מאמר בעברית בשני חלקים על רעיון המוזיקה הים תיכונית. לאחר תקופת שתיקה יצירתית חזר ב-1960 עם "שירי מעלות" והקנטטה "בת ישראל". הוא נפטר ב-1964.