עמוס מנור

עמוס מנור היה ראש השב״כ, שירות הביטחון הכללי של ישראל, בין 1953 ל-1963.

1918 עד 2007ראש השב״כ בין 1953 ל-1963פעילות במוסד לעלייה ב׳ ברומניההשגת הנאום הסודי של חרושצ׳וב

נולד: 8 באוקטובר 1918, סיגט
נפטר: 5 באוגוסט 2007, תל אביב-יפו
עיסוק: מהנדס, מנהל, מנהל כללי, איש עסקים

עמוס מנור נולד ב-1918 בסיגט

מנור נולד ב-1918 בשם ארתור מנדלוביץ׳ למשפחה יהודית אמידה בסיגט, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום ברומניה. בצעירותו היה חבר בתנועת נוער ציונית ומבין מייסדיה. הוא למד הנדסה במילוז שבצרפת.

במלחמת העולם השנייה גויס לצבא הונגריה, שבו עסקו המגויסים היהודים בעבודות כפייה. ב-1944 גורש עם משפחתו לאושוויץ, וחלק ממשפחתו נספה שם. הוא שרד ונשלח בהמשך למחנה מאוטהאוזן שבאוסטריה.

לאחר המלחמה פעל במוסד לעלייה ב׳ ברומניה וסייע בארגון הפלגתן של ספינות מעפילים. הוא פעל בכינוי ״עמוס״, שאותו אימץ מאוחר יותר כשמו הפרטי. ב-1949 יצא עם אשתו מרומניה בדרכונים מזויפים והגיע לישראל.

זמן קצר לאחר הגעתו הצטרף לשב״כ, מונה לסגן ראש השירות ב-1952 ולראש השירות ב-1953. בתקופתו השיג השירות את הנאום הסודי של חרושצ׳וב וחיזק את הקשרים המודיעיניים עם ארצות הברית. הוא השתתף במבצע ברן ב-1954 וטיפל בפרשת לוי לוי, שנחשף ב-1957 כמרגל למען פולין.

לאחר פרישתו מהשב״כ פנה לעסקים וכיהן בדירקטוריונים שונים. ב-1981 מונה ליו״ר הבנק הבינלאומי, והיה שותף בחברת ״אטלס״ לניהול בתי מלון. הוא קיבל את פרס הרצל ונפטר ב-2007.