ארתור בירם

ארתור בירם נולד ב-1878 בבישופסוורדה

ארתור יצחק בירם נולד ב-1878 בבישופסוורדה שבסקסוניה. הוריו ניהלו עסק משפחתי למסחר סיטונאי בטקסטיל ובהלבשה. את לימודיו התיכוניים סיים בהירשברג ב-1897.

הוא למד שפות שמיות וקלאסיות, תרבות האסלאם ופילוסופיה בברלין ובלייפציג, וב-1902 קיבל תואר דוקטור על הפילוסופיה של הדת באסלאם. ב-1904 הוסמך לרבנות ליברלית בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בברלין. הוא הצטרף לתנועה הציונית ב-1897 ולימד שפות קלאסיות בבתי ספר בברלין.

ב-1913 עלה לארץ ישראל והיה למנהלו הראשון של בית הספר הריאלי בחיפה. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני בעפולה, וב-1919 חזר לבית הספר. הוא הוסיף כיתות עליונות, פיתח תוכנית לחינוך גופני ולהכשרה קדם צבאית, והקים עם יעקב דורי את המכון לחינוך גופני.

ב-1948 פרש מניהול בית הספר, אך המשיך לעמוד בראש בית המדרש למורים ומועצת המנהלים. ב-1954 זכה בפרס ישראל בחינוך, וב-1958 קיבל אזרחות כבוד של חיפה. היה נשוי לחנה לבית טומשבסקי ואב לשני בנים, אהרן ובנימין, ונפטר בחיפה ב-1967.