ברוך אורן

ברוך אורן היה איש חינוך ישראלי שעמד בראש בית ״יד לבנים״ בפתח תקווה וזכה בפרס ישראל ב-1980 על פעילותו בתחום ההנצחה.

1915 עד 2004ניהול ״יד לבנים״ בפתח תקווהפרס ישראל לשנת 1980חינוך במחנות שארית הפליטה

נולד: 15 באוקטובר 1915, נובי פוהוסט
נפטר: 23 ביוני 2004
עיסוק: מחנך, פעיל חברתי

ברוך אורן נולד ב-1915 בנובי פוהוסט

ברוך אורן נולד ב-1915 בשם ברוך סוסנוביק בנובי פוהוסט, ליד וילנה, ליעקב וגולדה. הוא למד בישיבה בווילנה ואחר כך הוכשר להוראה בווילנה ובוורשה. באותן שנים החל לפעול בתנועת ״הנוער הציוני״.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לליטא עם אחיו הבכור מנחם. ב-1941 הגיעו השניים לארץ ישראל דרך המזרח הרחוק. תחילה לימד בקיבוץ תל יוסף, וב-1944 התיישב בפתח תקווה ועבד בה בחינוך.

במלחמת העצמאות שירת כקצין תרבות. ב-1948 שלחו אותו הסוכנות היהודית והג׳וינט לגרמניה למשך שנתיים כדי לרכז את החינוך במחנות שארית הפליטה. שם גם כתב עבור ״דבר״ ושימש קצין יחסי הציבור של הקהילה היהודית במינכן.

ב-1953 החל לעמוד בראש בית ״יד לבנים״ בפתח תקווה, מפעל ההנצחה הראשון מסוגו במדינה. הוא כתב בעיתונות, פרסם ספרי ילדים ומחקרים על תולדות פתח תקווה, וערך את 3 ספרי ארגון ותיקי ההגנה. הוא פעל בגופים ציבוריים רבים, ובהם מגן דוד אדום וארגון ההורים השכולים.

ב-1980 זכה בפרס ישראל, וב-1982 קיבל את התואר יקיר העיר פתח תקווה. הוא נפטר ב-2004 ונקבר בבית הקברות סגולה. ב-2024 נקראה על שמו כיכר בפתח תקווה.