בבה אידלסון

בבה אידלסון נולדה ב-1895 בדניפרו

בבה אידלסון, לבית טרכטנברג, נולדה ב-1895 ביקטרינוסלאב שבאימפריה הרוסית. אמה מתה כשהייתה בת 8, ואביה יצחק נפטר כשהייתה בת 14. היא סייעה לפרנס את המשפחה יחד עם סבתה ואחיה.

היא סיימה את התיכון ב-1912 ולמדה כלכלה באוניברסיטת חרקוב. ב-1915 הצטרפה לתנועת צעירי ציון וב-1917 למפלגה הציונית-סוציאליסטית. באותה שנה נישאה לישראל אידלסון, לימים בר-יהודה, ונולדה להם בת.

בני הזוג הוגלו בשל פעילותם הציונית וגורשו מהמדינה ב-1924. לאחר פעילות בארגונים ציוניים באירופה עלו ארצה ב-1926 וגרו בפתח תקווה. לימים התגרשה ונישאה לחיים הלפרין.

ב-1931 החלה לכהן כמזכירת מועצת הפועלות, ופעלה בה עד 1974. במלחמת העולם השנייה הובילה את התנדבות נשים מהיישוב לצבא הבריטי. ב-1948 הייתה חברת מועצת המדינה הזמנית ועמדה בראש הוועדה שבחרה את סמל המדינה.

היא כיהנה בכנסת מטעם מפא״י מ-1949 עד 1965, והייתה האישה הראשונה בוועדת החוץ והביטחון. פעלה לשוויון לנשים, התנגדה לכפייה דתית ותמכה בגיוס נשים לצה״ל. מ-1968 עד 1975 עמדה בראש התנועה העולמית של הפועלות, ונפטרה ב-1975.