דוד בן־גוריון

דוד בן־גוריון היה ראש הממשלה הראשון של ישראל, שהכריז על הקמת המדינה ב-1948 והנהיג אותה עד 1963, מלבד הפסקה קצרה.

1886 עד 1973הכרזה על הקמת מדינת ישראלראש הממשלה הראשון של ישראלהקמת צה״להסכם השילומים עם גרמניה המערבית

נולד: 16 באוקטובר 1886, פלונסק
נפטר: 1 בדצמבר 1973, רמת גן
עיסוק: פוליטיקאי, איש איגוד מקצועי, ציוני
מפלגה: מפא"י, רשימת פועלי ישראל, הרשימה הממלכתית
השכלה: הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת איסטנבול, אוניברסיטת ורשה, אוניברסיטת איסטנבול
מלחמות: מלחמת העולם הראשונה
ייסד: ישראל (1948), המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (1949), נוער חלוצי לוחם (1948), בית התנ"ך (1972)

דוד בן־גוריון נולד ב-1886 בפלונסק

דוד בן־גוריון נולד בשם דוד גרין בפלונסק, אז בתחום האימפריה הרוסית, ב-16 באוקטובר 1886. אביו אביגדור היה סופר בית דין ופעיל ציוני. אמו שיינדל נפטרה ב-1897.

הוא למד בכמה חדרים, חלקם לימדו בעברית, ולימודיו הסדירים הסתיימו אחרי בר המצווה. ב-1900 ייסד עם חבריו את אגודת ״עזרא״, שלימדה עברית והכינה לעלייה לארץ ישראל. ב-1904 עבר לוורשה, לימד שם עברית וב-1905 הצטרף ל״פועלי ציון״.

ב-1906 עלה לארץ ישראל ועבד כפועל יומי בפתח תקווה. ב-1909 אימץ את השם בן־גוריון. מ-1935 עמד בראש הסוכנות היהודית והנהיג את היישוב בתקופת המנדט הבריטי.

ב-14 במאי 1948 הכריז על הקמת מדינת ישראל והיה הראשון לחתום על מגילת העצמאות. כראש הממשלה וכשר הביטחון איחד את המחתרות לצה״ל, הוביל את קליטת העולים וחתם על הסכם השילומים עם גרמניה המערבית. ב-1954 התפטר, ב-1955 חזר והנהיג את ישראל במלחמת סיני ב-1956.

ב-1963 פרש מראשות הממשלה וב-1965 הקים את רפ״י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים וחי בשדה בוקר שבנגב. הוא נפטר ב-1 בדצמבר 1973.