בנימין איזק

בנימין איזק נולד ב-1945 בז'נבה

איזק נולד בז׳נבה ב-1945. משפחתו חיה בהולנד מאז המאה ה-18 וברחה לשווייץ ב-1942. אביו ודודיו פעלו בתנועה הציונית.

הוא גדל באמסטרדם ולמד יוונית עתיקה ולטינית כבר בתיכון. בין 1963 ל-1972 למד לימודים קלאסיים באוניברסיטת אמסטרדם. ב-1980 סיים דוקטורט על ההתיישבות היוונית בתרקיה בהנחיית שלום פרלמן.

ב-1972 עלה לישראל והחל לעבוד באוניברסיטת תל אביב. ב-1988 מונה לפרופסור מן המניין, וב-1995 הופקד על הקתדרה על שם פרד והלן לסינג. כיהן כמה פעמים כראש החוג ללימודים קלאסיים וכראש בית הספר להיסטוריה.

מחקריו עוסקים בהיסטוריה היוונית, הרומית והיהודית מהמאה ה-6 לפני הספירה עד המאה ה-7 לספירה. בספרו על הצבא הרומי במזרח טען שהצבא שימש לשיטור פנימי ולהתפשטות ולא להגנה על הגבולות. הוא טען גם שלגזענות כאידאולוגיה יש שורשים ביוון וברומא העתיקות.

ב-1996 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב-2008 זכה בפרס ישראל. בין 2015 ל-2022 ערך את כתב העת Scripta Classica Israelica. הוא נשוי ואב ל-3.