בני מוריס

בני מוריס נולד ב-1948 בעין החורש

מוריס נולד ב-8 בדצמבר 1948 בקיבוץ עין החורש להורים שעלו מבריטניה. אביו, יעקב מוריס, היה דיפלומט, היסטוריון ומשורר, ואמו, סיידי, הייתה עיתונאית. המשפחה עברה לירושלים, והוא שהה תקופות ארוכות בניו יורק בשל שליחויות אביו.

הוא שירת כלוחם חי״ר, בין היתר בצנחנים, ונפצע ליד תעלת סואץ ב-1969. הוא למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת קיימברידג׳ ב-1977. עבודת הדוקטורט עסקה ביחסי בריטניה וגרמניה בשנות ה-30.

לאחר מכן עבד מוריס ככתב ב״ג׳רוסלם פוסט״ עד 1991. בשנות ה-80 חקר בארכיונים בישראל ומצא ראיות לגירוש פלסטינים ב-1948. ספרו ״לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים״ יצא ב-1988 ועורר ביקורת רחבה בישראל.

במשך שנים לא קיבלה אותו אף אוניברסיטה בישראל. הנשיא עזר ויצמן סייע לו לקבל משרה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-1997. בהמשך כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון החל מ-2015.

חוקרים מתארים שינוי בעמדותיו סביב שנת 2000, בתקופת האינתיפאדה השנייה. בריאיון ל״הארץ״ ב-2004 אמר כי הגירושים של 1948 לא היו פשעי מלחמה, והדברים עוררו מחלוקת. הוא מתגורר בשריגים, נשוי ואב ל-3.