ברל לוקר

ברל לוקר נולד ב-1887 בממלכת גליציה ולודומריה

לוקר נולד בכפר קריווץ שבגליציה. הוא למד בבית ספר יהודי ולאחר מכן בגימנסיה בסירט שבבוקובינה. ב-1904 היה ממייסדי אגודת הסטודנטים הציונית ״פרחי ציון״ והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת צ׳רנוביץ.

ב-1905 הצטרף לפועלי ציון והיה חבר הוועד המרכזי של המפלגה באוסטריה. מ-1916 היה מזכיר משרד התנועה בהאג ולאחר מכן בסטוקהולם. בשנים 1918-1928 היה מזכיר הברית העולמית של פועלי ציון, ואחר כך מזכיר המפלגה בארצות הברית עד 1931.

ב-1931 נבחר להנהלת הסוכנות היהודית וכיהן בה עד 1935. ב-1936 עלה לארץ ישראל ושימש יועץ מדיני של הנהלת הסוכנות, ואז שב ללונדון כעוזרו הראשי של ויצמן. שם פעל לקידום הרעיון הציוני בדעת הקהל הבריטית ובתנועת העבודה הבריטית עד 1948.

ביוני 1948 שב ארצה סופית, ובשנים 1948-1956 היה יושב ראש הנהלת הסוכנות. ב-1955 נבחר לכנסת מטעם מפא״י וכיהן קדנציה אחת. בשנים 1959-1961 היה יושב ראש הוועד הפועל הציוני.

הוא היה נשוי למשוררת היידיש מלכה לוקר. ב-1968 הוענק לו התואר ״יקיר ירושלים״. הוא נפטר ב-1972 ונקבר בהר הרצל בירושלים.