דוד יעקבי

דוד יעקבי נולד ב-1928 באנטוורפן

דוד יעקבי נולד באנטוורפן שבבלגיה ב-1928 וגדל בה. בסתיו 1942, כשהחל גירוש יהודי העיר לפולין, נמלט עם משפחתו לשווייץ. ב-1947 עלה לישראל והשתתף במלחמת העצמאות.

את התואר הראשון והשני עשה באוניברסיטה העברית, עם התמחות בהיסטוריה של ימי הביניים במערב. עבודת הגמר שלו עסקה בגדוד קטלאני שהתיישב ביוון בראשית המאה ה-14. את הדוקטורט כתב בסורבון בפריז על הדמוגרפיה של האיכרות בביזנטיון, והוא אושר ב-1958.

מ-1958 לימד בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עמד בראשו בשנים 1970-1972 ו-1979-1980, ומונה לפרופסור מן המניין ב-1974. שימש פרופסור אורח בברקלי, בפרינסטון, באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת ונציה. ב-1973 קיבל את פרס Gustave Schlumberger מטעם l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres בפריז.

מחקריו עסקו בים התיכון המזרחי, ובהם ביזנטיון, המדינות הצלבניות ומצרים, ובקשריהם עם איטליה במאות 11-15. כתב על הפיאודליזם ביוון של ימי הביניים, על אוכלוסיית קונסטנטינופול, על בנימין מטודלה ועל המסחר בין ביזנטיון למצרים. יצא לגמלאות ב-1996 ונפטר ב-2018.