דבורה בארון

דבורה בארון הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה, שזכתה בפרס ביאליק ובפרס ברנר.

1887 עד 1956ספרות נשים עברית מודרנית מוקדמתסיפורים על חיי העיירהתרגום "מאדאם בובארי" לעברית

נולדה: 4 בדצמבר 1887, אוזדה
נפטרה: 20 באוגוסט 1956, תל אביב-יפו
עיסוק: מתרגם, עורך ספרותי, סופר

דבורה בארון נולדה ב-1887 באוזדה

דבורה בארון נולדה ב-1887 בעיירה אוזדה שליד מינסק, אז באימפריה הרוסית. אביה, הרב שבתי בארון, נתן לה השכלה תורנית, שלא כמקובל אז לבנות. היא למדה עברית, תורה, מדרשים ומשניות.

כבר בנעוריה החלה לפרסם סיפורים בעיתונים עבריים כמו "המליץ". היא סיימה תיכון וקיבלה תעודת הוראה ב-1907. אירוסיה לסופר משה בן אליעזר הסתיימו.

ב-1910 עלתה לארץ ועבדה כעורכת המדור הספרותי של "הפועל הצעיר". היא נישאה לעורך העיתון, יוסף אהרונוביץ׳, ולזוג נולדה בת, צפורה. ב-1915 הוגלתה המשפחה לאלכסנדריה בידי השלטון העות׳מאני, ושבה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

ספרה הראשון, "סיפורים", יצא ב-1927, והיא זכתה בפרס ביאליק, בפרס רופין ובפרס ברנר. בהמשך הסתגרה בביתה ולא יצאה ממנו, אף לא להלוויית בעלה ב-1937. היא המשיכה לכתוב ולתרגם, בהם את "מאדאם בובארי" של גוסטאב פלובר, עד מותה ב-1956.