דולה בן-יהודה ויטמן

דולה בן-יהודה ויטמן נולדה ב-1902

דולה בן-יהודה נולדה בירושלים ב-1902 לאליעזר ולחמדה בן-יהודה. היא נקראה דבורה על שם אשתו הראשונה של אביה, שהייתה אחות אמה, ולימים שינתה את שמה באופן רשמי לדולה. אחיה היה אהוד בן-יהודה, ואיתמר בן-אב״י היה אחיה מצד האב.

היא גדלה בבית שבו הקפיד אביה שהילדים ידברו עברית בלבד. היא ואחיה היו מדוברי העברית הראשונים כשפת אם בעת החדשה.

ב-1926 נסעה עם אמה לפריז והכירה את מקס ויטמן, נוצרי פרוטסטנטי מגרמניה. ב-1931 הצטרפה אליו לגרמניה, ולאחר נישואיהם גרו ליד שטוטגרט. עם עליית הנאצים לשלטון עלו השניים לארץ ישראל, וב-1948 היגרו לארצות הברית, שם לימדה עברית.

ב-1970 שבו בני הזוג לישראל, והיא הקדישה את זמנה למורשת אביה. ב-1997 יזמה ומימנה מרכז לחקר תולדות הלשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא השתתפה בהקלטות ארכיון הצליל היהודי של דארטמות׳.

היא נפטרה ב-2004 ותרמה את גופתה למדע. שרידיה נטמנו בקבר בעלה במושבה הגרמנית בירושלים.