דורית ביניש

דורית ביניש נולדה ב-1942 בתל אביב-יפו

דורית ורבה נולדה בתל אביב ב-1942. הוריה, אהרן וחוה ורבה, עלו מפולין ב-1933. אביה היה בכיר בלשכת המס של ההסתדרות, ואימה הייתה גננת וסופרת ילדים.

היא סיימה את לימודיה בתיכון חדש בתל אביב ושירתה בצה״ל. לאחר מכן למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, סיימה תואר ראשון ב-1967 ותואר שני בהצטיינות. ב-1964 נישאה ליחזקאל ביניש, עורך דין מירושלים.

ב-1967 הצטרפה למשרד המשפטים ועבדה בפרקליטות המדינה. כמשנה לפרקליט המדינה מ-1982 עמדה בראש צוות אוספי החומר לוועדת כהן והייתה התובעת במשפטי אנשי המחתרת היהודית. היה לה גם תפקיד מרכזי בפרשת קו 300, שבה התעמתה עם הממשלה ועם השב״כ.

בשנים 1989 עד 1995 כיהנה כפרקליטת המדינה, האישה הראשונה בתפקיד. היא פיקחה על העמדתו לדין של אריה דרעי, שהסתיימה בהרשעתו, וסירבה לייצג את המדינה בעניין גירוש פעילי החמאס ללבנון. ב-1995 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון וב-2006 לנשיאתו.

היא פרשה ב-2012. בשנים 2012 עד 2014 לימדה סמינר באוניברסיטת ניו יורק, וב-2013 מונתה לנגידת האוניברסיטה הפתוחה. היא מתחה ביקורת על תוכנית הרפורמה המשפטית של הממשלה, בטענה שהיא מאיימת על עצמאות מערכת המשפט.