דבורה נצר

דבורה נצר נולדה ב-1897 במנה

נצר נולדה ב-1897 בעיירה מנה שבאימפריה הרוסית, בכורה לשבעה ילדים. אביה היה חסיד חב״ד וציוני, שלימד עברית בחדר שהקים בביתו. בילדותה למדה אצלו, ובהמשך למדה בגימנסיה בקונוטופ.

ב-1917 החלה ללמוד רפואה באוניברסיטת יקטרינוסלב, ולאחר מכן עברה להוראה וקיבלה תעודת הוראה. ב-1920 חזרה ללימודים וסיימה לימודי ביולוגיה בחרקוב. ביוני 1920 נישאה לשרגא נוסוביצקי.

היא פעלה בתנועת החלוץ ובמפלגת צעירי ציון והדריכה בני נוער. בשנים 1921, 1922 ו-1923 נאסרה כמה פעמים בשל פעילותה הציונית. ב-1923 הכירה את דוד בן-גוריון במוסקבה, ולאחר מכן קיבלה רישיון עלייה.

ב-1925 עלתה ארצה עם בעלה ובנה והשתקעה בתל אביב. היא ניהלה בית ספר לנוער עובד עד 1949. ב-1933 ייסדה את ארגון אמהות עובדות וכיהנה כמזכירתו עד 1967.

ב-1949 נבחרה לכנסת הראשונה מטעם מפא״י ונבחרה מחדש 5 פעמים. בין 1965 ל-1969 הייתה סגנית יושב ראש הכנסת, ובנובמבר 1968 כיהנה כממלאת מקום יו״ר הכנסת ובפועל כממלאת מקום נשיא המדינה במשך 5 ימים. היא פרשה ב-1969 ונפטרה ב-1989.