אלישבע ברק-אוסוסקין

אלישבע ברק-אוסוסקין נולדה ב-1936 בבוקרשט

אלישבע ברק-אוסוסקין נולדה בבוקרשט ב-13 באוקטובר 1936, בתם היחידה של משה ומרים אוסוסקין. אביה ניהל את הג׳וינט בארצות הבלקן ונעצר ב-1940. לאחר שחרורו עלתה המשפחה לארץ ישראל ב-1941 והשתקעה בירושלים.

למדה בגימנסיה רחביה וסיימה את תיכון בית הכרם ב-1954. לאחר השירות הצבאי למדה ביולוגיה באוניברסיטה העברית משנת 1956, סיימה תואר שני ב-1963 ועבדה במחקר גנטי. ב-1957 נישאה לאהרן ברק, ונולדו להם שלוש בנות ובן.

למדה משפטים באוניברסיטה העברית בשנים 1973-1977 והוסמכה כעורכת דין ב-1978. עבדה כעוזרת משפטית לנשיאי בית המשפט העליון עד 1987, אז מונתה לרשמת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ב-1990 מונתה לשופטת בבתי הדין האזוריים לעבודה בירושלים ובבאר שבע.

ב-1995 מונתה לשופטת בבית הדין הארצי לעבודה, וב-2000 לסגנית נשיאו. פסקי הדין שלה עסקו בתאונות עבודה בבית, בחברות כוח אדם ובזכויות פנסיה. פרשה לגמלאות ב-2006 ולימדה דיני עבודה במרכז הבינתחומי הרצליה.

ב-2012 יצא לאור ספר לכבודה. נפטרה ב-9 בדצמבר 2024 ונקברה בבית הקברות קריית שאול.