איל בנבנישתי

איל בנבנישתי נולד ב-1959 בירושלים

בנבנישתי נולד ב-18 בפברואר 1959 בירושלים וגדל בה, ולמד בגימנסיה העברית רחביה. הוא בנו של הפובליציסט והחוקר מירון בנבנשתי ונכדו של דוד בנבנשתי.

הוא קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ב-1984. בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל קיבל תואר שני ב-1988 ודוקטורט ב-1990. הוא התמחה בבית המשפט העליון אצל השופטת מרים בן-פורת.

ב-1990 החל ללמד באוניברסיטה העברית, ובין 2000 ל-2002 ניהל את מרכז מינרבה לזכויות האדם שבה. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת תל אביב, ובין 2002 ל-2005 ניהל את מרכז צגלה. ב-1995 עד 1996 כיהן כיושב ראש האגודה לזכויות האזרח.

ב-2016 החל לכהן כפרופסור בקתדרת Whewell למשפט בינלאומי בקיימברידג׳ וכמנהל מרכז לאוטרפכט למשפט בינלאומי. ב-2008 היה מועמד לשופט בבית המשפט העליון. ב-2024 ייצג את ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בתביעת דרום אפריקה בטענה לרצח עם.

ב-2024 עזב את קיימברידג׳ ושב לגור בישראל. הוא חבר בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, שהוקם ב-2023.