עזרא עטייה

עזרא עטייה נולד ב-1881 בחלב

עזרא עטייה נולד בחלב שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות׳מאנית, ליצחק וללאה. הוריו נדרו שאם ייוולד להם בן, ייקרא עזרא ויקדיש את חייו לתורה. אביו היה מלמד, והיה לו אח אחד, אליהו.

בגיל 16 עלה עם משפחתו לעיר העתיקה בירושלים. לאחר מות אביו נקלעה המשפחה לעוני, אך הוא המשיך ללמוד תלמוד והלכה. הוא למד בישיבת אוהל מועד ונשא לאישה את בוליסה סאלם, בתו של אברהם סאלם.

בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר למצרים כדי לחמוק מגיוס לצבא העות׳מאני. בקהיר עמד בראש ישיבת ״אהבה ואחווה״, לימד פועלים וכיהן כדיין. ב-1922 חזר לירושלים.

עם פתיחת ישיבת פורת יוסף ב-1923 מונה למשגיח, וב-1925 לראש הישיבה. הוא המשיך את הלימודים אחרי מאורעות 1929 ובמלחמת 1948, כשבניין הישיבה בעיר העתיקה נשרף יחד עם כתביו. הוא כיהן גם כדיין בבית הדין הספרדי בירושלים.

בין תלמידיו היו הרבנים עובדיה יוסף, בן ציון אבא שאול ומרדכי אליהו. הוא נפטר בירושלים ב-25 במאי 1970 ונקבר בהר המנוחות. את מקומו בראש הישיבה מילא הרב יהודה צדקה.