גד פרומקין

גד פרומקין נולד ב-1887 בהעיר העתיקה

פרומקין נולד ב-1887 בירושלים וגדל ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. אביו, ישראל דב פרומקין, ערך והוציא לאור את העיתון ״החבצלת״. הוא לא למד בבית ספר, התחנך אצל מורים פרטיים ועבד בעיתון של אביו.

הוא נשא לאישה את חנה אייזנברג, בתו של אהרן אייזנברג, ונולדו להם 4 ילדים. ב-1908 נסע לקושטא ללמוד משפטים, בעידוד חותנו. שם עמד בראש ארגון סטודנטים יהודים, ודוד בן-גוריון שימש כמזכירו.

ב-1914 החל לעבוד כיועץ באדמיניסטרציה הימית העות׳מאנית, אך חזר לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כעורך דין ייצג מושבות יהודיות, בנקים ונאשמים בציונות ובבגידה, ובהם ארתור רופין.

ב-1918 מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים, וב-1920 הצטרף לבית המשפט העליון, שבו כיהן עד 1948. ב-1928 תרגם לעברית את המג׳לה, לימד משפט אזרחי ועמד בראש אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית. ב-1941 קיבל את עיטור OBE.

לאחר הקמת המדינה ב-1948 לא מונה לבית המשפט העליון של ישראל. שר המשפטים פנחס רוזן הצביע על רכילות שלפיה קיבל שוחד. הטענה לא הוכחה ולא הופרכה. הוא נפטר ב-1960.