חנה יבלונקה

חנה יבלונקה נולדה ב-1950 בתל אביב-יפו

חנה יבלונקה נולדה בתל אביב ב-9 בספטמבר 1950 להורים ילידי צ׳כוסלובקיה. אמה, ויולה טורק, הייתה רופאה ששרדה את אושוויץ, וההורים עלו לישראל ב-1949. ב-1959 עברה המשפחה לבאר שבע, ושם ייסד אביה את המחלקה האורתופדית בבית החולים סורוקה.

היא למדה יחסים בין-לאומיים ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1986 קיבלה שם תואר שני. היא סיימה גם תואר שני במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית יהודה באואר, עסקה בקליטת ניצולי השואה בחברה הישראלית.

היא שימשה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וההיסטוריונית הראשית של מוזיאון לוחמי הגטאות. כתבה ספרים על ניצולי השואה בישראל, על משפט אייכמן ועל המזרחים והשואה. ב-2002 העניק לה יד ושם את פרס בוכמן על ספרה על אייכמן.

בין 2007 ל-2017 הייתה חברה בוועדת ערר בנושא נכסים של נספי השואה. ב-2010 הפסיק משרד החינוך את כהונתה כיושבת ראש ועדת המקצוע בהיסטוריה, לאחר שמתחה ביקורת על הוראת ההיסטוריה בבתי הספר. היא הייתה נשואה לשחקן יוסי יבלונקה, ולהם 3 ילדים.