ישראל בר-יהודה

ישראל בר-יהודה היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת בשנים 1949 עד 1965 ושר הפנים ושר התחבורה.

1895 עד 1965שר הפניםהנהגת אחדות העבודהפעילות ציונית-סוציאליסטית בברית המועצות

נולד: 15 בנובמבר 1895, קונוטופ
נפטר: 4 במאי 1965, יגור
עיסוק: פוליטיקאי, איש איגוד מקצועי
מפלגה: אחדות העבודה
השכלה: אוניברסיטת הכרייה הלאומית של אוקראינה

ישראל בר-יהודה נולד ב-1895 בקונוטופ

הוא נולד בשם ישראל אידלסון בקונוטופ שבאימפריה הרוסית ב-1895. משפחתו עברה ליקטרינוסלב, ושם למד בתיכון ריאלי ובמכון למהנדסי מכרות. הוא הצטרף לארגונים ציוניים, ובהם ״צעירי ציון״.

ב-1917 נעשה חבר מרכז התנועה, ולאחר מכן היה דמות מרכזית במפלגה הציונית-סוציאליסטית בברית המועצות. הוא נישא לבבה אידלסון, וממנה התגרש לימים. ב-1922 נעצר בידי השלטונות הסובייטיים ונשלח לגלות, ולאחר שחרורו הגיע לברלין.

ב-1926 עלה לארץ ישראל ושימש מזכיר מועצת פועלי פתח תקווה. ב-1930 הצטרף לקיבוץ יגור. הוא היה ציר אספת הנבחרים ומראשי אחדות העבודה לאחר הפילוג במפא״י ב-1944.

הוא נבחר לכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפ״ם ובהמשך כיהן מטעם אחדות העבודה. כשר הפנים הוציא הנחיות לרישום יהודים במרשם האוכלוסין, שהובילו למשבר קואליציוני ב-1958. הוא כיהן כשר התחבורה מ-1962 ועד מותו ב-1965, ונקבר ביגור.