יעקב רובינסון

יעקב רובינסון נולד ב-1889 בסרהיי

יעקב רובינסון נולד ב-26 בנובמבר 1889 בעיירה סייריהיי שבליטא, אז תחת שלטון האימפריה הרוסית. הוא היה הבכור מבין 7 ילדיהם של דוד ובלומה רובינסון, משפחה של למדנים בתורה. אביו היה מורה ושימש דובר קהילתו מול השלטונות.

קיבל חינוך יהודי מסורתי ממורה פרטי, וב-1910 סיים את הגימנסיה בסובאלק. ב-1914 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת ורשה וקיבל תואר דוקטור. באותה שנה גויס לצבא הרוסי, שנה לאחר מכן נפל בשבי הגרמני, ועד סוף המלחמה הוחזק ב-8 מחנות שבויים.

לאחר המלחמה ייסד את הגימנסיה העברית בווירבאלן וניהל אותה בשנים 1919-1922. ב-1923 נבחר לסיימאס הליטאי, ועד 1926 עמד בראש הסיעה היהודית ובראש גוש המיעוטים. הוא היה מעורכי היומון היידי הציוני ״די אידישע שטימע״ ופעל למען האוטונומיה היהודית ונגד אפליית היהודים.

מ-1927 עסק בעריכת דין בקובנה עם אחיו נחמיה, ושימש יועץ משפטי במשרד החוץ הליטאי. בסוף 1940 עבר לארצות הברית, עמד בראש המכון לענייני יהודים ולימד משפט בינלאומי באוניברסיטת קולומביה. ב-1945 ייעץ לתובע האמריקאי בנירנברג, וב-1961 לתובע הישראלי במשפט אייכמן, והיה ממנהלי יד ושם. נפטר ב-24 באוקטובר 1977 בניו יורק.