פנחס רוזן

פנחס רוזן נולד ב-1887 בברלין

רוזן נולד בשם פליקס רוזנבליט בברלין ב-1887, במשפחה בת 5 ילדים. הוא גדל במסינגוורק. למד משפטים באוניברסיטת פרייבורג ובאוניברסיטת ברלין והוסמך ב-1908.

במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני ונפצע ב-1915 בחזית המזרחית. בשנים 1920-1923 עמד בראש ההסתדרות הציונית בגרמניה ועבד לצד חיים ויצמן. הוא השתקע בארץ ישראל, עסק בעריכת דין והיה ממייסדי ארגון יוצאי מרכז אירופה.

ב-1942 ייסד את מפלגת עלייה חדשה, וב-1948 חתם על מגילת העצמאות. ב-1949 נבחר לכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית וכיהן כשר המשפטים ב-8 מתוך 9 הממשלות הראשונות. כשר קידם את חוק השופטים, שהעביר את בחירת השופטים לוועדה.

ב-1961 היה ממקימי המפלגה הליברלית. הוא התנגד לאיחודה בגח״ל והוביל פרישה שהקימה את ליברלים עצמאיים. ב-1968 התפטר מהכנסת, ב-1973 קיבל את פרס ישראל ונפטר ב-1978. הוא נקבר בהלוויה ממלכתית.