לייבו לוין

לייבו לוין נולד ב-1914 בקמפולונג מולדובנסק

לוין נולד ב-1914 בקמפולונג מולדובנסק. ב-1919 עבר לצ׳רנוביץ, ושם שר במקהלת בית הכנסת הכוראלי של העיר.

הוא למד שפה וספרות יידיש בסמינר למורים של ״דער יידישער שולפאריין״. במקביל החל להופיע בערבי פרוזה ושירה ביידיש, ולעתים קרובות שר לחנים משלו.

הוא הופיע בערים ברחבי רומניה והיה הראשון שביצע על הבמה את שיריו של זליג ברדיצ׳בר. ב-1939 הוציא הרש סגל לאור את אלבום שירי הערש שלו, ושיר של משה לייב הלפרן שהלחין הפך לשיר עם.

ב-1941 גויס לצבא האדום ואחר כך נשלח לצבא העבודה בהרי אורל. ב-1942 נאסר באשמת ריגול לטובת רומניה, והיה אסיר במחנות עד 1956. הוריו ושתי אחיותיו נספו בטרנסניסטריה.

לאחר שחרורו חזר להופיע, בחלק מהזמן עם נחמה ליפשיץ, עד שמצב בריאותו אילץ אותו לעזוב את הבמה. ב-1972 עלה עם משפחתו לישראל, הלחין שירים בעברית ותרגם ליידיש את שירי זלמה מרבאום-אייזינגר. הוא מת בהרצליה ב-1983.