מאיר יעקב קיסטר

מאיר יעקב קיסטר נולד ב-1914 במושצ'יסקה

קיסטר נולד ב-1914 במושצ׳יסקה שבגליציה, בן רביעי ליהודה צבי ולסאבע קיסטר, וגדל במשפחה דתית. הוא למד בבתי ספר בסאנוק ובפשמישל. ב-1932 למד משפטים בלבוב במשך שנה, ואחר כך עבר לוורשה ועבד בהוצאה לאור.

ב-1939 עלה לארץ ישראל, והוריו שנשארו בפולין נרצחו בשואה. ב-1940 החל ללמוד ערבית ותרבות האסלאם באוניברסיטה העברית, ובין מוריו היו דוד צבי בנעט ושלמה דב גויטיין. הוא קיבל תואר מוסמך ב-1949 ותואר דוקטור ב-1964.

בשנים 1946-1958 לימד ערבית בבית הספר הריאלי בחיפה. ב-1954 הקים קורסים בערבית בבתי ספר תיכוניים, ולאחר מכן מונה למפקח ארצי על המגמה המזרחנית מטעם משרד החינוך. בשנים 1945-1946 שימש נספח העיתונות של ממשלת פולין הגולה בביירות ובדמשק.

הוא לימד באוניברסיטה העברית, קיבל דרגת מרצה בכיר ב-1964 ודרגת פרופסור מן המניין ב-1970. ב-1969 ייסד עם גדעון גולדנברג את החוג לשפה ולספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב, והיה ממקימי החוג לערבית באוניברסיטת חיפה. כמו כן ייסד את כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam.

ב-1983 פרש כפרופסור אמריטוס. משנת 1975 היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב-1988 קיבל את פרס רוטשילד. הוא נפטר בירושלים ב-2010, ובנו הוא חוקר המקרא מנחם קיסטר.