מנחם שיפר

מנחם שיפר נולד ב-1911 בברלין

שיפר נולד בברלין ב-24 בספטמבר 1911 למשפחה יהודית. ב-1930 החל ללמוד פיזיקה בברלין, ובין מוריו היו מקס פון לאואה, ארווין שרדינגר וישי שור. במהלך לימודיו עבר למתמטיקה.

לאחר שהנאצים אילצו אותו לעזוב את האקדמיה בגרמניה, עלה לארץ ישראל ב-1934. הוא קיבל תואר שני באוניברסיטה העברית על סמך פרסומיו הקודמים. ב-1938 השלים דוקטורט בהנחיית מיכאל פקטה, ובו הציג את השיטה המכונה וריאציית שיפר.

הוא עבד באוניברסיטה העברית עד 1946 ואז עבר לאוניברסיטת הרווארד. ב-1952 מונה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד, ומ-1954 עד 1959 עמד בראש המחלקה למתמטיקה. יחד עם פול גרבדיאן הוכיח ב-1955 מקרה פרטי של השערת ביברבך.

הוא חיבר 135 פרסומים, ובהם 4 ספרים, ביניהם ספר על יחסות כללית מ-1965. ב-1970 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, וב-1977 פרש מסטנפורד. ב-1937 נישא לפניה רבינוביץ׳, והוא נפטר בקליפורניה ב-11 בנובמבר 1997.