ראובן ברקת

ראובן ברקת היה פוליטיקאי, דיפלומט ואיש הסתדרות ישראלי, שכיהן כיושב ראש הכנסת מ-1969 ועד מותו ב-1972.

1906 עד 1972יושב ראש הכנסתמזכ״ל מפא״יראש המחלקה המדינית בהסתדרותשגריר ישראל בנורווגיה

נולד: 25 באוקטובר 1906, טאורגה
נפטר: 5 באפריל 1972, ירושלים
עיסוק: פוליטיקאי, דיפלומט, איש איגוד מקצועי
מפלגה: המערך
השכלה: סורבון, האוניברסיטה של שטרסבורג

ראובן ברקת נולד ב-1906 בטאורגה

ראובן ברקת נולד בשם ראובן בורשטיין ב-1906 בטאורגה שבליטא, אז חלק מהאימפריה הרוסית. אביו היה הרב אברהם אהרון בורשטיין. הוא למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן בגימנסיה עברית בליטא.

הוא היה ממייסדי ״החלוץ הצעיר״ בליטא ופעל ב״העברי הצעיר״. הוא למד משפטים וספרות בפריז ובשטרסבורג, ועמד בראש ארגון הסטודנטים העבריים.

ב-1926 עלה לארץ ישראל. הוא עבד במחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי, ואחר כך בהעברת רכוש יהודי מגרמניה. בין 1940 ל-1946 היה מזכ״ל הוועד הארצי למען החייל היהודי.

ב-1946 הצטרף למחלקה המדינית של ההסתדרות, ולימים עמד בראשה וגם בראש המחלקה הערבית. ב-1960 עזב את תפקידיו בהסתדרות על רקע מתיחות עם פנחס לבון. באותה שנה מונה לשגריר בנורווגיה, ובין 1962 ל-1966 היה מזכ״ל מפא״י.

ב-1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, וב-1969 נבחר ליושב ראש הכנסת. הוא מת בתפקידו ב-1972 ונקבר בהר הזיתים. על שמו רחובות בחולון ובנתניה.