מרדכי נמיר

מרדכי נמיר נולד ב-1897 בנמירוב

מרדכי נמיר נולד בשם מרדכי נמירובסקי בנמירוב שבאימפריה הרוסית, ליצחק ובתיה. בילדותו למד בחדר, ובהמשך למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת אודסה.

ב-1924 נעצר בברית המועצות בשל פעילות ציונית מחתרתית. באותה שנה שוחרר ועלה לארץ ישראל, ועבד כפועל ובעיתון ״דבר״.

בשנים 1926 עד 1930 היה מזכיר מפלגת אחדות העבודה, ובשנים 1929 עד 1935 ניהל את המדור לסטטיסטיקה בהסתדרות. מ-1935 היה חבר מועצת העיר תל אביב, ומ-1936 מזכיר מועצת פועלי תל אביב. כמו כן היה חבר במפקדת ״ההגנה״.

לאחר קום המדינה כיהן כציר ישראל במוסקבה. בשנים 1950 עד 1956 היה מזכ״ל ההסתדרות, ומ-1951 עד 1969 חבר הכנסת מטעם מפא״י. ב-1956 מונה לשר העבודה וכיהן עד 1959.

כראש עיריית תל אביב עסק בפינוי שכונות מצוקה ובהרחבת שירותי החינוך והרווחה. ב-1969 פרש מטעמי בריאות ופרסם 2 ספרי זיכרונות. היה נשוי לדורה לבית גרודסקי ולאחר מכן לאורה נמיר, ונפטר ב-1975.