רות גביזון

רות גביזון נולדה ב-1945 בירושלים

רות גביזון נולדה בירושלים ב-28 במרץ 1945 למשפחה ספרדית. משפחת אביה עלתה לירושלים מתטואן שבמרוקו במאה ה-19. היא גדלה בחיפה, למדה בבית הספר הריאלי והייתה חניכה בתנועת הצופים.

לאחר שירותה בצה״ל למדה משפטים, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. היא התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון בנימין הלוי וקיבלה תואר מוסמך במשפטים ב-1971. ב-1975 קיבלה דוקטורט בפילוסופיה של המשפט מאוניברסיטת אוקספורד, על הזכות לפרטיות.

היא לימדה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עד פרישתה ב-2010 והחזיקה בקתדרה על שם חיים כהן לזכויות האדם. היא שהתה כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת דרום קליפורניה. היא הייתה מראשוני האגודה לזכויות האזרח בישראל ונשיאתה בשנים 1996-1999.

היא הייתה חברה בוועדות ציבוריות שונות, ובהן ועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון של 2006. ב-2003 פרסמה עם הרב יעקב מדן את אמנת גביזון-מדן, הצעה בנושאי דת ומדינה. ב-2005 ייסדה את מרכז מציל״ה ועמדה בראשו עד מותה.

היא הייתה מועמדת לבית המשפט העליון, אך לא מונתה לאחר שנשיא בית המשפט אהרן ברק התנגד למינויה. ב-2014 המליצה להימנע מחקיקת חוק לאום. היא התגוררה בירושלים ונפטרה ב-15 באוגוסט 2020.