שמעון שרביט

שמעון שרביט נולד ב-1939 בתאפילאלת

שרביט נולד ב-1939 במחוז תאפילאלת שבמרוקו לאליהו ועליזה שרביט. ב-1948 עלה לישראל עם הוריו ושבעת אחיו, והמשפחה התיישבה ברמלה. הוריו רצו שיהיה ׳כלי קודש׳, אך הוא רצה להיות מורה ועבר לישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים.

לאחר מכן למד בסמינר למורים של הסוכנות היהודית בירושלים וקיבל תעודת מורה מוסמך. בשירותו הצבאי בנח״ל היה קומונר בבני עקיבא בכפר חסידים ומורה בכפר הנוער הדתי שם. הוא נשא לאישה את חנה לבית אמויאל, ולהם 3 ילדים.

ב-1963 החל ללמוד לשון עברית, לשונות שמיות ותנ״ך באוניברסיטת בר-אילן. מלגה אפשרה לו להשתלם באנגליה, שם למד בלשנות כללית באוניברסיטת לונדון וחקר כתבי-יד בספריות. לאחר הדוקטורט יצא לבתר-דוקטורט בבוסטון והשתלם באוניברסיטת הרווארד.

ב-1993 מונה לפרופסור מן המניין בבר-אילן, ולימים פרש כפרופסור אמריטוס. הוא לימד גם במכללת בית ברל ועמד בראש החוג ללשון העברית בה, והיה מרצה אורח באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת ברנדייס ובמכללות בבוסטון ובלונדון. מחקריו עוסקים בלשון חכמים, במסכת אבות, בלשון התפילה ובשיטות ניקוד מימי הביניים.

הוא חבר מלא באקדמיה ללשון העברית ומשמש רקטור המכללה האקדמית אשקלון. ב-2011 פרסמו עמיתיו ותלמידיו ספר יובל לכבודו.