שולה קשת

שולה קשת נולדה ב-1959 בתל אביב-יפו

שולה קשת נולדה ב-2 באוגוסט 1959 בתל אביב, למשפחה שמוצאה מיהודי משהד שבאיראן. היא גדלה בדרום תל אביב ועדיין גרה ופועלת שם. סבתה, חנה קלתי, הקימה את ״בית האמהות״ לנשים מבוגרות, ואמה, מזל קשי, הייתה אחות שחיסנה את שכניה בהתנדבות.

בתחילת שנות ה-80 למדה אמנות ברמת השרון והשלימה תעודת הוראה. היא לימדה אמנות בבתי ספר והעבירה חוגים במתנ״סים. לימודי האמנות כמעט הביאו אותה לוותר על היצירה, משום שחשה שהשיח האמנותי מתעלם מאמנים מזרחים ולא אירופאים.

ב-1991 החלה לנהל את מרכז מילוא לגיל הרך ביד אליהו, ונשארה בתפקיד כ-10 שנים. בשיתוף עם תקוה לוי ניהלה פרויקט אמנות וקולנוע בקהילה בבתי ספר, שעסק בזהות, מגדר ופוליטיקה.

ב-2000 הייתה ממייסדות תנועת ״אחותי״, והקימה את ״בית אחותי״, חנות סחר הוגן ואת פסטיבל ״ליבי במזרח״ לתרבות מזרחית. מאז שנות ה-80 היא מובילה את המאבק נגד התחנה המרכזית בנווה שאנן, והובילה את המאבק נגד גירוש הפליטים האפריקאים. יצירתה ועבודתה כאוצרת עוסקות בזהות פמיניסטית מזרחית ובנשים ממוצא ערבי.

ב-2018 נבחרה ליו״ר ועד שכונת נווה שאנן ולאחר מכן למועצת העיר תל אביב-יפו. ב-2019 קיבלה את אות זכויות האדם ע״ש אמיל גרינצוויג מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל.