שולמית וולקוב

שולמית וולקוב נולדה ב-1942 בתל אביב-יפו

שולמית וולקוב נולדה בתל אביב. ב-1963 החלה ללמוד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

כעבור שנה עברה לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. שם קיבלה תואר ראשון ב-1966, תואר שני ב-1967 ודוקטורט ב-1972, בהנחיית הנס רוזנברג. עבודת הדוקטורט שלה יצאה כספר בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, על בעלי המלאכה בערי גרמניה.

לאחר מכן חזרה לארץ ולימדה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, וב-1989 הייתה לפרופסור מן המניין להיסטוריה מודרנית. עמדה בראש המכון להיסטוריה גרמנית וערכה את ספר השנה התל אביבי להיסטוריה גרמנית בין 1987 ל-1993. במאמרה מ-1978 על אנטישמיות כקוד תרבותי תיארה את האנטישמיות כסימן להשתייכות למחנה הלאומני בגרמניה.

ב-1998 זכתה בפרס גונדולף, וב-2006 נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כיהנה בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה. ב-2014 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.