מדעTal Dekel
טל דקל
טל דקל היא היסטוריונית של האמנות, אוצרת ואנשת אקדמיה ישראלית, החוקרת אמנות מודרנית ועכשווית בכלים פמיניסטיים וטרנס-לאומיים.
נולדה ב-1968מחקר פמיניסטי של האמנות הישראליתחקר נשים מהגרות באמנותהקמת העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר

- נולדה
- 1 בפברואר 1968, ארצות הברית
- עיסוק
- היסטוריון אמנות, אוצר, אקדמאי, פעיל חברתי
- השכלה
- אוניברסיטת תל אביב
- ייסדה
- העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל (2015)
טל דקל נולדה ב-1968 בארצות הברית
דקל נולדה בארצות הברית ב-1 בפברואר 1968 ועלתה לישראל בילדותה. סבתה, חיה אוסטר, הייתה לוחמת באצ״ל. אביה, אריאל אוסטר, הוא פסיכולוג תעשייתי, ואמה, אווה אוסטר-לינד, הייתה אזרחית שוודית.
היא למדה תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, וכתבה שם את עבודת הדוקטורט שלה בשנים 1999-2003. ב-2015 עשתה פוסט-דוקטורט בלימודי ישראל באוניברסיטת מרילנד.
בשנים 1996-1997 הייתה אוצרת אוסף O.R.S, ובהמשך אצרה תערוכות הקשורות למחקריה. מאז 2001 היא מלמדת בתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, ומאז 2010 גם בחוג לתולדות האמנות. ב-2017 מונתה לראש התוכנית לאוריינות חזותית ולראש מסלול לימודי האוצרות במכללת סמינר הקיבוצים, ושם קיבלה ב-2024 דרגת פרופסור חבר.
מחקריה עוסקים בתרבות חזותית ובקשריה למגדר, גזע, מעמד ולאום, בין השאר דרך נשים שהיגרו לישראל מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ומהפיליפינים. ב-2015 השתתפה בהקמת העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, וב-2018 הפכה ליו״ר שלה. היא גם חברת הנהלה בתנועת ״אחותי, למען נשים בישראל״.
ציוני דרך בחייה של טל דקל
- 1968
נולדה בארצות הברית.
- 1996
החלה לשמש אוצרת אוסף O.R.S.
- 2001
החלה ללמד בתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב.
- 2003
השלימה את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב.
- 2011
פרסמה את ספרה ״(מ)מוגדרות, אמנות והגות פמיניסטית״.
- 2013
קיבלה את מדליית קרן דה-רוי מטעם NCJW.
- 2015
השתתפה בהקמת העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.
- 2017
קיבלה את פרס קרן גולדברג ומונתה לתפקידי ניהול במכללת סמינר הקיבוצים.
- 2018
הפכה ליו״ר העמותה שבהקמתה השתתפה.
- 2024
קיבלה דרגת פרופסור חבר במכללת סמינר הקיבוצים.
עוד אישים מאותו עולם
אפשר לחפש כל אישיות אחרת לפי שם
הדף מבוסס על ויקיפדיה האנגלית, Tal Dekel וויקיפדיה העברית, טל דקל, ברישיון CC BY-SA 4.0. העובדות מוויקינתונים.
התמונה: ליאת דאודי, CC BY-SA 3.0
