יעקב בן דב

יעקב בן דב נולד ב-1882 בפולונה

בן דב נולד ב-21 ביוני 1882 בעיירה פאלין ליד קייב, לדב ולרייזל לסוטרה. בילדותו למד בחדר ורכש השכלה כללית אצל מורים פרטיים. בנערותו ארגן פעילות ציונית בפלך ז׳יטומיר.

הוא למד באקדמיה לאומנויות בקייב והפך לצלם. ב-1906 ביקש ממנחם אוסישקין עזרה לעלות לארץ ישראל, והגיע בסוף 1907 בעלייה השנייה. הצטרף ל״הפועל הצעיר״, עבד כשומר ברחובות, ולאחר מכן השתקע בירושלים ולמד בבצלאל.

לאחר לימודיו ייסד בבצלאל את המחלקה לפוטוגרפיה ולימד בה. הוא נשא לאישה את רוזה רבינוביץ, רוקחת מז׳יטומיר. ב-1912 הכריז יחד עם בוריס שץ על הקמת תעשיית סרטים יהודיים בארץ ישראל.

במלחמת העולם הראשונה שירת כצלם בבית חולים צבאי אוסטרי בירושלים. ב-1920 הפיק את ״שיבת ציון״, סרט על הווי הארץ, ובמשך 16 שנים הפיק מדי שנה סרט תעודה באורך מלא. עסק גם בהפקת גלויות, אלבומים ודיוקנאות של ראשי היישוב, וב-1922 הקים את אחד הבתים הראשונים בתלפיות.

ב-1967 נבחר ליקיר ירושלים, ונפטר ב-7 במרץ 1968. בתו חנה העבירה כ-3,000 תשלילים למוזיאון ישראל ולארכיון הציוני. רחוב בתלפיות קרוי על שמו.