יצחק שמי

יצחק שמי היה סופר עברי יליד חברון, שסיפוריו עסקו בדמויות ערביות ובדמויות של יהודים ספרדים בארץ ישראל העות׳מאנית.

1888 עד 1949ספרות עברית חדשה מוקדמתהנובלה ״נקמת האבות״סיפורים על חיי ערבים וספרדים

נולד: 4 באוגוסט 1888, חברון
נפטר: 1 במרץ 1949, חיפה
עיסוק: סופר
מפלגה: הפועל הצעיר

יצחק שמי נולד ב-1888 בחברון

שמי נולד בשם יצחק סרווי בחברון ב-1888, הבכור מבין שלושה ילדים. אביו, אליהו, היה סוחר בדים שעבר מדמשק לחברון ב-1885 וכונה ״א-שאמי״, הדמשקאי. שם זה הפך לשמו הספרותי ולימים לשמו הרשמי.

עם אביו דיבר ערבית ועם אמו, רבקה קסטל, בת למשפחה ספרדית חברונית, דיבר לאדינו. הוא למד בישיבתו של הרב חיים חזקיהו מדיני, אך התמרד נגד החינוך הדתי ונתבקש לעזוב. ב-1905 עבר לירושלים ולמד בבית המדרש למורים ׳עזרה׳ עד 1907.

בירושלים הכיר את יצחק בן-צבי וש״י עגנון ונחשף לציונות. הוא לימד בגדרה, אחר כך בדמשק ובבולגריה, ושם נישא למורה פנינה גינגולד. מלחמת העולם הראשונה עיכבה אותם בבולגריה, ושם נולד בנם ידידיה.

לאחר המלחמה חזרו לחברון ועבדו כמורים. הוא נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם הפועל הצעיר. פנינה נפטרה ב-1925, ולאחר מכן נישא לשרה קליש. בפרעות חברון ב-1929 ניצל כשהסתתר בבית משפחת מני.

בהמשך גר בטבריה ואחר כך בחיפה, ועבד כמורה וכפקיד בבית משפט. הוא פרסם סיפורים קצרים, את הנובלה ״נקמת האבות״, שירים ומאמרים. הוא נפטר בחיפה ב-1949.