יעקב וינשל

יעקב וינשל נולד ב-1891 בטביליסי

וינשל נולד ב-1891 בטביליסי לזאב ולקרולינה וינשל. אביו היה רופא. המשפחה עברה לבאקו, ושם סיים את התיכון ועמד בראש אגודת נוער ציונית.

הוא למד רפואה במינכן, בז׳נבה ובדורפאט בשנים 1910 עד 1915 וקיבל תואר דוקטור ב-1916. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא בצבא הרוסי. הוא התמחה בכירורגיה בבאקו, וב-1921 פרסם עם עמית ספר לימוד בכירורגיה.

ב-1922 עלה עם משפחתו לארץ והשתקע בתל אביב, ועבד בבית החולים הדסה ואחר כך בקופת חולים כללית. הוא היה ממייסדי ברית הציונים הרוויזיוניסטים, כיהן במועצת עיריית תל אביב בשנים 1925 עד 1928 והיה ציר באספת הנבחרים. בנובמבר 1933 נוסדה קופת חולים לאומית בביתו, ומרפאתו הייתה המרפאה הראשונה שלה.

הוא כתב בעיתונים רבים וחיבר יצירות על דמויות בתולדות עם ישראל. ב-1968 קיבל את פרס ז׳בוטינסקי לספרות, וב-1976 נבחר ליקיר העיר תל אביב. הוא נפטר ב-1980 ונטמן בבית העלמין קריית שאול.