שמואל יוסף עגנון

שמואל יוסף עגנון נולד ב-1887 בבוצ'אץ'

עגנון נולד בשם שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס ב-1887 בעיירה בוצ'אץ׳ שבגליציה המזרחית, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא היה הבן הבכור במשפחה מסורתית, ואביו היה חסיד. מגיל 3 למד בחדר, ובהמשך למד תלמוד ורמב״ם עם אביו.

הוא החל לכתוב בילדותו ופרסם שירים וסיפורים בעברית וביידיש מ-1903. ב-1908 עלה ליפו והשתקע בנווה צדק. סיפורו "עגונות" התפרסם שם באוקטובר 1908, ומשמו נלקח שם העט עגנון, שהפך לימים לשם משפחתו הרשמי.

ב-1912 נסע לברלין עם ארתור רופין ונשאר בגרמניה 12 שנים. שם התקרב למרטין בובר ולגרשם שלום, וזלמן שוקן נעשה לפטרונו. ב-1920 נשא לאישה את אסתר מרכס, וב-1924 שרפה בביתו בבאד הומבורג השמידה את ספרייתו וכתבי היד שלו.

בהמשך 1924 השתקע בירושלים ושב לאורח חיים דתי. ביתו בתלפיות נבזז במאורעות 1929. שוקן הקים הוצאה לאור לפרסום יצירותיו, וסיפוריו המכונסים יצאו ב-4 כרכים ב-1931.

הוא זכה פעמיים בפרס ביאליק ופעמיים בפרס ישראל, וב-1966 חלק את פרס נובל לספרות עם נלי זקס. הוא נפטר בירושלים ב-1970.