יהודה נבו

יהודה נבו נולד ב-1932 בחיפה

נבו נולד בחיפה ב-1932 למשפחה יהודית. אביו נפטר כשהיה תינוק, ואמו בחרה שלא לגדל אותו. הוא עבר בין כמה משפחות אומנה וגדל בחברת הנוער נחשונים א׳ של קיבוץ בית אלפא.

בצבא קיבל דרגת קצין בלי לסיים קורס קצינים. ב-1951 נתפס עם שני חיילים נוספים בידי כוח סורי, וחזר לישראל בעסקת חילופי שבויים בסוף אותה שנה. ב-1953 היה מהלוחמים הראשונים ביחידה 101 והשתתף בפעולה בקיביה, ולאחריה עזב את היחידה.

לאחר שחרורו עבד כרועה צאן בבית אלפא וכמוציא לאור בירושלים. לאחר מכן פנה לארכאולוגיה וערך סקרים בעמק החולה ובסביבת קיבוץ מצר. הוא שינה את שם משפחתו מדיין לנבו כדי להימנע משאלות על קשר למשה דיין.

נבו התגורר במדרשת שדה בוקר ופעל בפרויקט הארכאולוגי בנגב של האוניברסיטה העברית. ב-1981 גילתה קבוצתו כתובות סלע בכתב ערבי קדום ליד שדה בוקר, באתר שנקרא ״העיר האבודה״. יחד עם יהודית קורן מאוניברסיטת חיפה בחן מחדש את מקורות האסלאם.

נבו חלה, וב-12 בפברואר 1992 שם קץ לחייו. הוא נקבר בבית העלמין של קיבוץ שדה בוקר, סמוך ל״עיר האבודה״. מאמרו האחרון בנושא ראה אור ב-1994.