יגאל ידין

יגאל ידין נולד ב-1917 בירושלים

יגאל סוקניק, לימים ידין, נולד בירושלים ב-1917. הוא היה בנם הבכור של הארכאולוג אלעזר סוקניק ושל חסיה סוקניק-פינסוד, מורה. אחיו יוסי ידין היה שחקן.

הוא למד בגימנסיה העברית וסיים ב-1934. ב-1935 החל ללמוד ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, וב-1945 השלים תואר שני.

ב-1933 הצטרף ל״הגנה״ ומילא בה תפקידי הדרכה ופיקוד. במלחמת העצמאות עמד בראש אגף המבצעים והתווה את תוכנית ד׳. ב-9 בנובמבר 1949 מונה לרמטכ״ל של צה״ל, וב-1952 התפטר על רקע קיצוץ בתקציב הצבא.

לאחר מכן פנה לארכאולוגיה. ב-1956 קיבל את פרס ישראל על מחקרו במגילות ים המלח, וחפר באתרים כמו מצדה, חצור ומגידו. אחרי מלחמת יום הכיפורים היה חבר בוועדת אגרנט.

ב-1976 ייסד את התנועה הדמוקרטית לשינוי, שזכתה ב-15 מושבים ב-1977. הוא כיהן כסגן ראש הממשלה ופרש מהפוליטיקה ב-1981. הוא מת ב-1984 ונקבר בהר הרצל.