יוסף גוברין

יוסף גוברין נולד ב-1930 בצ'רנוביץ

גוברין נולד ב-1930 בצ׳רנוביץ לדוד ולצדקנית גורביץ, וגדל בעיר ידיניץ שבבסרביה. ב-1941 גורשה המשפחה לטרנסניסטריה, ושם נרצח אביו. הוא ואמו שרדו ושוחררו בידי הצבא האדום במרץ 1944.

ב-1946 הפליגו מחוף הים האדריאטי באוניית מעפילים לכיוון ארץ ישראל. חיל הים הבריטי תפס את האונייה והגלה את נוסעיה למחנות המעצר בקפריסין. ב-1947 הורשו לעלות לארץ.

ב-1951 עמד בבחינות בגרות אקסטרניות בגימנסיה הרצליה בתל אביב. הוא קיבל תואר ראשון, שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתולדות עם ישראל וביחסים בינלאומיים. במילואים שירת כקצין קישור לאו״ם בסיני וברמת הגולן.

גוברין הצטרף למשרד החוץ ב-1953 ושירת בסידני, במוסקבה ובבואנוס איירס. בשנים 1976-1985 היה מנהל המחלקה למזרח אירופה, ולאחר מכן שגריר ברומניה. בהמשך כיהן כסמנכ״ל המשרד, ובשנים 1993-1995 כשגריר באוסטריה.

לאחר פרישתו ב-1996 היה עמית מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כתב ספרים על יחסי ישראל וברית המועצות, על מזרח אירופה ועל זיכרונותיו מהשואה. היה נשוי לביוכימאית חנה גוברין, ונפטר ב-2021.